[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]שלום לכולם,

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]השבוע הוזמנתי לכינוס שאירח סגן ראש עיריית ירושלים, תמיר ניר, לזכרה של שירה בנקי שנרצחה בפיגוע השנאה בזמן מצעד הגאווה בעיר לפני כשבועיים. האירוע התקיים בבית הספר ליד-ה בו למדה שירה, והתקיים לימוד סביב המושגים “שנאה ו”תוכחה”, בקבוצות קטנות שכללו חרדים, דתיים לאומיים אורתודוכסים, קונסרבטיבים, רפורמים וחילונים.

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]ביום חמישי שעבר נטלתי חלק באירוע מיוחד מאד בבית הנשיא . הנשיא הזמין ללימוד לקראת תשעה באב רב אורתודוכסי, רבה קונסרבטיבית, רב רפורמי ואיש רוח חילוני. כל אחד מהדוברים הציג מבט משלו על המצב, ועל מה הוא לוקח מחורבן הבית.

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]ביום א’ 26 ביולי נציין את צום תשעה באב, וחוזרת השאלה האם מן הראוי לצום בתשעה באב בימינו? אודה שאינני משוכנע.

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]ביום שלישי האחרון הוזמנתי לסעודת איפטר, שארחה מועצת מעלות תרשיחא. בסעודה השתתפו ראש העיר ומנהיגות דתית מכל דתות האיזור, ואני רוצה להביא את עיקרי הדברים שנשאתי בארוע.

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]השבוע נכנסתי למכולת באחד הישובים, שאלתי על מחירו של בקבוק גדול של סודה והתשובה היתה שבעה שקלים. בסופר מחירו הוא שלשה ₪, מדוע? כי הוא היה קר! ולמה עוד? כי זה המחיר שימצא מי שיהיה מוכן לשלם.

בכלכלת השוק החופשי זוהי מציאות קבועה. מה שקובע את גובה המחירים הוא השוק, ואנו מניחים כי התחרות תקבע את המחירים בצורה הוגנת. שני דברים מגבילים את

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]שבוע קשה, שבו השנאה הלאומית / דתית הופכת אלימה וכואבת, עבר עלינו. ביום חמישי שעבר (18/6) גרמה שנאה זו להצתת כנסיה ולסיכון חייהם של המתגוררים בה, ביום שישי למחרת לרצח וביום שני (22/6) תוך יממה אחת שני מקרים של פגיעה בפצועים סורים שהובלו לבתי חולים בישראל. במקרה השני נרצח אחד הפצועים, והפצוע השני נפגע קשה עוד יותר.

מה יש בה בזהות הלאומית, שהיא מסוגלת לגרום לאנשים לפגוע באחרים. והאם ראוי לטפח אותה?

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]ענייני רבנים ורבנות נמצאים גם השבוע על סדר היום, כאשר מועצת הרבנות הראשית בחרה לעסוק בהערכת כהונתו של הרב ריסקין, רבה של אפרת, ונראה שאינה נוטה להאריך את כהונתו. העילה הרשמית היא פרוצדוראלית; הרב הגיע לגיל שבעים וחמש, וכל רב בגיל זה אמור להתייצב לבדיקת כשירות לפני מועצת הרבנות הראשית.

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]רגע לפני יציאתו ממשרד הדתות העביר השר בנט תקנה לתמיכה ברבני קהילות באזורים בדרוג סוציו-אקונומי נמוך. על המועמדים לעמוד בשני קריטריונים – עמידה בשתי בחינות הסמכה ברבנות ושמונה שנות לימוד במוסד תורני מוכר כולל מכינה קדם צבאית. הקהילה צריכה להיות באזור הנמצא בחציון התחתון של הדירוג הסוציו אקונומי, ולקיים תפילות יומיות ובשבת.

זוהי דוגמא פשוטה לשאלה כיצד מתנהלת מדינה וכיצד ראוי לה להתנהל.

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]השבוע עלתה לסדר היום הציבורי סוגיית העדה האתיופית ומקומה בחברה הישראלית. יש בארץ כמאה אלף ישראלים שמוצאם מאתיופיה, מהם שנולדו באתיופיה ומהם שנולדו להורים יוצאי אתיופיה. קליטתם בארץ היא סיפור שיש בו הצלחות וגם כישלונות.

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]השבוע נשואות עיננו לנפאל. מדינה קטנה שנופיה מדהימים המתמודדות עם תוצאותיו של רעש אדמה הרסני. ישראל נרתמת כמעט תמיד לעזור במקרי אסון מסוג זה, גם כשהמימד של ישראלים רבים המעורבים בארוע לא קיים, על אחת כמה וכמה הפעם כי יש קשר אישי של מטיילים ישראלים רבים שהיו שם וכאלה שמתכוונים לכך, והמספר הגדול של ישראלים שנמצאו שם בעת הארוע..

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]השבוע קבלתי על עצמי לעמוד בראש בית המדרש לרבנים ע”ש שכטר החל מהשנה הבאה. זו החלטה משמחת, אך יש בה גם צד עצוב.

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]ביסודו של הפסח עומד זיכרון התקופה במצרים; שהותנו שם, השעבוד והיציאה ממנה. התורה מתייחסת למאורעות אלה במקומות רבים, וגם מנוחת השבת היא זכר לשעבוד מצרים (ולדברים אחרים).

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]בשבת האחרונה קראנו בשלשה ספרי תורה. למזלנו לקהילתנו יש ארבעה ספרי תורה, ולמרות זאת לאחר שהוצאנו את שלשה הספרים לא נותר ספר בארון.

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]רשת תצווה עוסקת בין השאר בבגדי הכוהנים והכהן הגדול. כמעט תמיד אנו קוראים אותה בסמוך לימים בהם אנו מציינים את פורים. בפורים אנו לובשים בגדים מיוחדים, תחפושת, ומזדהים עם דמות שונה מעצמנו. ומה לגבי בגדי עבודה (כמו בגדי הכהן), האם גם לגביהם מדובר בתחפושת? האם זהותנו במסיכה שונה מזהותנו האמיתית, או אולי מדובר בהנכחה של העצמי שלנו.

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]השבת אנו קוראים את פרשת “משפטים”, שבאה מיד אחרי פרשת “יתרו” ומעמד הר סיני והיא עמוסה במצוות. יש בה חמישים ושלוש מצוות יותר מאשר בכל הפרשות שקדמו לה יחד, וכמעט עשירית ממניין המצוות הכללי. מעיון קצר ברשימת המצוות יתברר לנו שלא זכינו לקיים רבות מהן, למרות שמרביתן שייך לתחום ש”בין אדם לחברו”. אך עיון מעמיק יותר יגלה כי יש מספר לא קטן של מצוות עשה שאיננו רוצים לקיים.

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]אי אפשר שלא להתיחס השבוע לשני מעשי הטרור שאירעו בצרפת. מעשים בלתי נסבלים הראויים לכל גינוי. רצח אחד כתגובה לקריקטורה, וקורא תיגר על חופש הביטוי ואילו השני אפילו בציור אינו יכול להתלות והוא פשע שנאה גזעני.

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]בשבוע שעבר עסקנו בקמפיין שישי ישראלי. קמפיין זה מופעל על ידי גורמים פרטיים. יש עליו ביקורת, בעיקר בקשר לכך שהוא פוגעני ופטרוני, אך הוא פועל מכוח הזכות לחופש הביטוי והיקף פגיעתו אינו חורג מגבולותיה של זכות זו.

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]כותבים רבים דנו השבוע בקמפיין “שישי ישראלי”. הקמפיין, שזכה לתגובות מחאה נמרצות, הוא נסיון לעורר משפחות לקיים קידוש בליל שבת. הוא מציג שני בתים חילוניים; באחד אין פעילות משפחתית משותפת, ואף לא ארוחת ערב משותפת, הילדים אוכלים קורנפלקס, ועסוקים בהרבה מסכים (טאבלטים , טלפונים ניידים וכיו”ב). בשני יושבת כל המשפחה יחד סביב שולחן ערוך כאשר ברור שאבי המשפחה חובש כיפה לבנה רק כדי לערוך קידוש ואין זו דרכו בחיי היום יום.

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”] השבוע עלה לסדר היום חוק הלאום. ראוי להעיר על העיתוי , בשבועות בהם אמור להתנהל הדיון בחוק התקציב אין צורך לדון בחוק יסוד נוסף, בייחוד חוק כזה שחשיבותו מרובה יש בו מורכבותו רבה.