[shashin type=”photo” id=”5337″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]אנחנו מודיעים על הענקת מלגות לבני הקהילה הנזקקים לכך ויוצאים לפולין. המלגות מתאפשרות הודות לתמיכתה הנדיבה של קרן זימר וחברתנו נינל חייט.
התנאים להענקת התמיכה הם חברות בקהילה, קבלת תמיכה ממשרד החינוך, ותרומה לקהילה. גובה התמיכה יקבע ע”פ המקרה הפרטי. לפרטים ניתן לפנות ליו”ר העמותה, עופר דוד. bambtush@gmail.com
[shashin type=”photo” id=”4571″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]בתודה לסוזן ראנד לקריץ וג’ודי יחנוביץ על יהיוזמנה לשלוח מכתבי עידוד לקהילות היהודיות בבלגיה בעקבות אירוע הטרור בשדה התעופה בבריסל בשבוע שעבר
תדוה ל-Yona Sitterman על עזרתו בתרגום מאנגלית לצרפתית
[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]רגע לפני יציאתו ממשרד הדתות העביר השר בנט תקנה לתמיכה ברבני קהילות באזורים בדרוג סוציו-אקונומי נמוך. על המועמדים לעמוד בשני קריטריונים – עמידה בשתי בחינות הסמכה ברבנות ושמונה שנות לימוד במוסד תורני מוכר כולל מכינה קדם צבאית. הקהילה צריכה להיות באזור הנמצא בחציון התחתון של הדירוג הסוציו אקונומי, ולקיים תפילות יומיות ובשבת.
זוהי דוגמא פשוטה לשאלה כיצד מתנהלת מדינה וכיצד ראוי לה להתנהל.
[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]השבוע נשואות עיננו לנפאל. מדינה קטנה שנופיה מדהימים המתמודדות עם תוצאותיו של רעש אדמה הרסני. ישראל נרתמת כמעט תמיד לעזור במקרי אסון מסוג זה, גם כשהמימד של ישראלים רבים המעורבים בארוע לא קיים, על אחת כמה וכמה הפעם כי יש קשר אישי של מטיילים ישראלים רבים שהיו שם וכאלה שמתכוונים לכך, והמספר הגדול של ישראלים שנמצאו שם בעת הארוע..
[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]אי אפשר שלא להתיחס השבוע לשני מעשי הטרור שאירעו בצרפת. מעשים בלתי נסבלים הראויים לכל גינוי. רצח אחד כתגובה לקריקטורה, וקורא תיגר על חופש הביטוי ואילו השני אפילו בציור אינו יכול להתלות והוא פשע שנאה גזעני.
[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]ביום שלישי הצטרפתי למשלחת רבנים מצפון אמריקה, שבאה לביקור הזדהות של 72 שעות.
מתמודדים עם סרטן ומשתפים, אסתי דוד. מה משותף לאביבה זוהר, אסתי דוד, יאיר עמנואל ורעות כהן קורנפלד?
[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]השבוע אני עסוק בהיערכותנו לחג הפורים, ובמיוחד בעיסוקנו במצוות ”משלוח מנות“.
מצוות פורים עוסקות כולן בעשיה קהילתית: החל מהחובה לקרוא את המגילה ברוב עם, דרך מצוות משלוח מנות שהיא בבסיסה מעין סעודת פוט לאק (כל אחד מביא שתי מנות של אוכל וביחד נוצרת סעודת חברים), מתנות לאביונים, וסעודה משותפת ( המשתה).
[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]השבוע, למרבה הצער, היו בכפר שתי לוויות, וזה מביא אותי להעלות דברים על תפקידו של הרב ותפקידה של הקהילה ברגעי אבל ובימי מחלה.
מדרך הטבע, תגובתנו הראשונית למחלות קשות ולמוות היא רתיעה, רצון להתרחק – כאילו המגע הקרוב עם הצרות מקרב אותנו אליהן. בנוסף אנו חוששים מלהתקרב לאבלים, כי אנו יודעים שהם עברו חוויה קשה, שאיננו יודעים כיצד להתמודד אתה: מה נוכל לומר? ומה כבר יש לומר?
בר המצווה של עודד, אסתי דוד. כולל גם שיתוף של הרב אבי נוביס דויטש ומכתב מורה קופיאן. ביטוי נפלא ומשמעותי לחגיגת בר מצווה, ראינו בבית הכנסת באחרונה. עודד קופיאן ואמו ורה חגגו יחד עם הקהילה, שהפגינה נוכחות מרשימה,