[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]ביום חמישי שעבר נטלתי חלק באירוע מיוחד מאד בבית הנשיא . הנשיא הזמין ללימוד לקראת תשעה באב רב אורתודוכסי, רבה קונסרבטיבית, רב רפורמי ואיש רוח חילוני. כל אחד מהדוברים הציג מבט משלו על המצב, ועל מה הוא לוקח מחורבן הבית.

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]ענייני רבנים ורבנות נמצאים גם השבוע על סדר היום, כאשר מועצת הרבנות הראשית בחרה לעסוק בהערכת כהונתו של הרב ריסקין, רבה של אפרת, ונראה שאינה נוטה להאריך את כהונתו. העילה הרשמית היא פרוצדוראלית; הרב הגיע לגיל שבעים וחמש, וכל רב בגיל זה אמור להתייצב לבדיקת כשירות לפני מועצת הרבנות הראשית.

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]רגע לפני יציאתו ממשרד הדתות העביר השר בנט תקנה לתמיכה ברבני קהילות באזורים בדרוג סוציו-אקונומי נמוך. על המועמדים לעמוד בשני קריטריונים – עמידה בשתי בחינות הסמכה ברבנות ושמונה שנות לימוד במוסד תורני מוכר כולל מכינה קדם צבאית. הקהילה צריכה להיות באזור הנמצא בחציון התחתון של הדירוג הסוציו אקונומי, ולקיים תפילות יומיות ובשבת.

זוהי דוגמא פשוטה לשאלה כיצד מתנהלת מדינה וכיצד ראוי לה להתנהל.

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]בשבוע שעבר נבחרו רבנים ראשיים חדשים לישראל. קודם בחירתם הייתה התרגשות גדולה, והבחירות זכו לסיקור תקשורתי נרחב. עכשיו, כשבוע לאחר הבחירה, יש הרגשה שכל זה הוא “כשלג דאשתקד”. מעבר לנושא עצמו, שאליו אייחד את השורות הבאות, הדבר מעיד על היותנו דור תזזיתי, שבו החשוב הופך ללא חשוב תוך פרקי זמן קצרים במיוחד.