929: ספר עובדיה – כרוניקה של שנאה / דורית ברן

929: ספר עובדיה – כרוניקה של שנאה / דורית ברן

ספר עובדיה בעל פרק אחד בלבד, 21 פסוקים, מרביתם ככולם עוסקים בנבואתו של עובדיה אודות המפלה הגדולה של שכינתינו ממלכת אדום. אדום, במסורת היהודית, נתפסת כנחלת עשיו, אח יעקב. מתחילה היו יחסיהם מתוחים, ולאורך הדרך, ובכל הזדמנות, זה רק הלך והחריף. חז”ל ייחסו לאדום חטאים רבים, כמו מרבית הנביאים, ואף הוסיפו וסימנו את האימפריה הרומית כאדום “אדום היא רומי”.

בהגיענו ב-929, לספר עובדיה, שיתפה אותנו חברתינו דורית ברן, במילים אודות כרוניקת השנאה בין עשיו ויעקב, מאז ואולי אפילו עד היום : האמנם לנצח נאכל חרב??

 

כרוניקה של שנאה ידועה מראש/ דורית ברן

1.עוד בתקופת הריונה המיוחל של רבקה: וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ (מלשון לרוץ או לרוצץ…?) … שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר. בראשית כה – המאבק של התאומים עתיד לקבוע את סיפור צאצאיהם לדורות עולם.

2.קנית הבכורה וגניבת הברכה על ידי יעקב הם ניצני השנאה וקנאה שינבטו אצל עשו ויגדלו עד לרמה של רצון לנקמה שיאלצו את יעקב לברוח מחשש לחייו.

3.אחרי הפגישה המחודשת בין שני האחים שמסתיימת בפיוס: “וַיֵּלֶךְ אֶל-אֶרֶץ, מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו.  ז כִּי-הָיָה רְכוּשָׁם רָב, מִשֶּׁבֶת יַחְדָּו; וְלֹא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם, לָשֵׂאת אֹתָם–מִפְּנֵי, מִקְנֵיהֶם.  ח וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר, עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם. בראשית לו 6-8

ההפרדה בין שני האחים  ע”י חלוקה לטריטוריות נפרדות . אדום הופכת לממלכה ששומרת על עצמאותה מכל משמר מפני כוחות זרים שינסו לערער על ריבונותה. 

האם זה לימוד מהניסיון בעבר המשפחתי?

 

4. משה בדרכו אל ארץ ישראל מבקש לעבור בגבול אדום וניתקל בסירוב שאינו משתמע לשתי פנים:

וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם, לֹא תַעֲבֹר בִּי–פֶּן-בַּחֶרֶב, אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ. במדבר כ 14-18

החלוקה בין שתי הטריטוריות מקבלת חיזוק בהוראת ה’ למשה: ” אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי-עֵשָׂו, הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר; וְיִירְאוּ מִכֶּם, וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד.  ה אַל-תִּתְגָּרוּ בָם–כִּי לֹא-אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם, עַד מִדְרַךְ כַּף-רָגֶל:  כִּי-יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו, נָתַתִּי אֶת-הַר שֵׂעִיר.” דברים ב 4-5

לכאורה  נוצר מצב של סטטוס קוו. האמנם???

 

5.בימי מלכות דוד והתפשטות הממלכה, יואב בן צרויה שר הצבא פושט על אדום והורג כל זכר שבה.

“..וַיְהִי, בִּהְיוֹת דָּוִד אֶת-אֱדוֹם, בַּעֲלוֹת יוֹאָב שַׂר הַצָּבָא, לְקַבֵּר אֶת-הַחֲלָלִים; וַיַּךְ כָּל-זָכָר, בֶּאֱדוֹם.  טז כִּי שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב-שָׁם יוֹאָב, וְכָל-יִשְׂרָאֵל, עַד-הִכְרִית כָּל-זָכָר, בֶּאֱדוֹם.”   מלכים א 15-16

דוד שמניעיו היו כנראה אסטרטגיים ליצירת דרכי מסחר דרומיים, הופך את ממלכת אדום לנתינים מעלי מס. ואז נראה ניסיונות קבועים של האדומים למרוד במלכות.

אז מי הפר את הסטטוס קוו???

 

6. בימי יורם ואמציהו נשמע על מלחמות בין המדינות.

 יא וַאֲמַצְיָהוּ, הִתְחַזַּק, וַיִּנְהַג אֶת-עַמּוֹ, וַיֵּלֶךְ גֵּיא הַמֶּלַח; וַיַּךְ אֶת-בְּנֵי-שֵׂעִיר, עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים.  יב וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים חַיִּים, שָׁבוּ בְּנֵי יְהוּדָה, וַיְבִיאוּם, לְרֹאשׁ הַסָּלַע; וַיַּשְׁלִיכוּם מֵרֹאשׁ-הַסֶּלַע, וְכֻלָּם נִבְקָעוּ דברי הימים ב’ כה

אכזריות זאת לבטח נצרבה בזיכרון הלאומי של האדומים וכנראה גם בקרב ישראל שביטוי לכך נקרא אולי בתהילים קל”ז 7-9

 עַל נַהֲרוֹת, בָּבֶל–שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ:    בְּזָכְרֵנוּ, אֶת-צִיּוֹן….  זְכֹר יְהוָה, לִבְנֵי אֱדוֹם–    אֵת, יוֹם יְרוּשָׁלִָם: הָאֹמְרִים, עָרוּ עָרוּ–    עַד, הַיְסוֹד בָּהּ.  בַּת-בָּבֶל,    הַשְּׁדוּדָה:אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם-לָךְ–    אֶת-גְּמוּלֵךְ, שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ.  אַשְׁרֵי, שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת-עֹלָלַיִךְ—    אֶל-הַסָּלַע.

שימוש באותה אכזריות (השלכה מראש הסלע, או ניפוץ אל הסלע ) והקצנתה בתאור הנקמה באדום .

האדומים שימשו כנראה כחיילי עזר בצבא בבל ותמכו באופן פעיל וסביל באויבתם מדורי דורות.

ואסיים בדבריה של נויה שגיב: “..השנאה התהומית בין ישראל לאדום, לימים הפכה להיות בין היהדות לבין הנצרות. סיפור שהולך ומושרש בתודעה של שני העמים דרך האתוסים המכוננים לאורך הדורות. ואז מי אשם? אנחנו. כולנו. המבקשים ליצור אתוסים של שנאה, מלחמה ונקם, במקום אתוסים של שלום…”

דורית ברן

מקורות: הספר של הרב בני לאו “שמונה נביאים”

נויה שגיב 929 ” מי אשם”