לא מובן מאליו

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”medium” columns=”1″ order=”user” position=”right”]לקח אמנם קצת זמן אבל הגענו סוף כל סוף ל“אחרי החגים“.

אנחנו מתחילים את משבצות הלימוד הקבועות, הוועדות נכנסו לעבודה, ואפילו החג הבא עוד איננו ממש בפתח.

שגרה היא אתגר עצום, היא שוחקת, קצת שעממת ובתוכה, מטבע הדברים, הרבה רגעים רגילים שלא תמיד קל לתת להם משמעות.

ניתן להתמודד עם שגרה בכמה דרכים; להוסיף לשגרה רגעים של רוחניות, מעין עצירה של השעון, הדופק ומרוץ החיים לטובת זמן לנפש. זמן כזה יכול להיות בתפילה, או בשיעור תורה, לעתים פשוט בפינוי זמן לחבר או לבן/בת הזוג. דרך אחרת היא להתבונן ברגעים שהם לכאורה פשוטים, לתת להם יותר תוכן, טעם וצבע, להתאמץ לראות בהם את המיוחד, החשוב והמשמעותי. חלק גדול מתוכן התפילה הוא תשומת לב לכך שהמובן מאליו אינו בהכרח כזה. זה קרה כי מישהו התאמץ ודאג שזה יקרה. התפילה מזכירה לנו, כמה חשוב לא לקבל דברים כמובנים מאליהם, אלא להכיר תודה גם על מה שהתרגלנו אליו. הבחירה היא שלנו ואנו צריכים לעשות מאמץ מודע כדי לא להתרגל לקבל את הדברים כמובנים מאליהם, לזכור להכיר תודה על הדברים הטובים שנקרים בדרכנו, לחברינו ולבני משפחתנו גם על מה שהוא כאילו מובן מאליו.