[shashin type=”photo” id=”4624″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]לפני כשבוע הגיעה לכפר משפחה חדשה, ג’ן וסולומון קוטניקי, וארבעת ילדיהם. קיבלנו את פניהם בברכה, פרחים ועוגיות בריאות שאפתה עינת, וקיבלנו תודה חמה מג’ן על קבלת הפנים.

מגוריהם הקודמים היו בחיפהוהם היו חברים בקהילת “מוריה” של התנועה המסורתית שם. לדבריהם היה להם חשוב להתגורר בסביבה כשלנו ובמקום שיש בו קהילה מסורתית ותנועת נוע”ם.

פָּרָשַׁת נִצָּבִים היא פרשת השבוע השמינית בספר דברים. היא מתחילה בפרק כ”ט פסוק ט ומסתיימת בפרק ל’ פסוק כ. פרשת נצבים פותחת את סדרת ארבע הפרשות האחרונות שבתורה – נצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה – שהן גם ארבע הפרשות הקצרות ביותר בתורה. את פרשת ניצבים קוראים תמיד בשבת שלפני ראש השנה. בשנים שבהן אין שבת בין יום הכיפורים ובין סוכות קוראים ביחד איתה את פרשת וילך.

[shashin type=”photo” id=”5069″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]משה מדבר לעם טרם היפרדו מהם ובוחר להזכיר להם מאורעות שונים. נראה מוזר משהו, לא?! מה הרעיון בסיפור הדברים? לשם מה סקירת העבר? נוסטלגיה זה דבר נחמד (אם כי אני מכירה מספר אנשים שאינם אוהבים זאת), מותר להעלות זכרונות וללמוד ולהפיק לקחים מה היה נכון וטוב וכדאי לבדוק שוב מה היה שגוי ויש להצר על כך ולא לחזור על התנהגות שגויה. אך יש לי הרגשה שיש סיבות נוספות לבחירתו של משה לפתוח את דבריו בדרך זו. אם רצונו לומר לעם צוואה רוחנית, מה היית מצפה שיאמר? אולי ידבר על כללי עשה ואל תעשה ברורים, מה צריך לעשות כיצד ראוי להתנהג ומה אסור לעשות, בדומה לדברי הנביא ישעיהו בהפטרת השבת [שבת “חזון”- “חזון ישעיהו בן אמוץ” (ישעיהו א’,1)] אשר אומר לעם במדויק מה לא לעשות [“הסירו רע מעלליכם מנגד עיני, חדלו הרע”( ישעיהו א’,16)] ומה כן צריך לעשות [“למדו היטב, דרשו משפט, אשרו חמוץ, שפטו יתום, ריבו אלמנה” (ישעיהו א’,17)] משה בחר בדרך של הזכרת אירועים שונים בקצרה, וברור שיש מסר בכל מילה שאמר ויש רבדים רבים ושונים בדברים.

[shashin type=”photo” id=”4668″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”] משה ממשיך בתהליך הפרידה מהעם, כשכולם ניצבים לפניו, ומתיחס לנושאים הבאים:

[shashin type=”photo” id=”4527″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”] בדרך כלל אינני מגיבה לשיח בפורמט זה כי משום מה תמיד זה גולש לטיעונים לא רלוונטים ולטונים צורמים. אך הפעם אחרוג ממנהגי זה ככותבת העמוד.

[shashin type=”photo” id=”4563″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”] מבצע חידוש החברות התחיל ביום שישי זה.

תודה לרות דרוקס ולעופר ריבק על שלקחו על עצמם לעשות זאת, וישבו במרכז המסחרי במשך שלוש שעות.

[shashin type=”photo” id=”4668″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”] הפרשה עוסקת בכללי יציאה לקרב, אך האם באמת מדובר במלחמה, או במלחמה הפנימית של האדם מול יצרו. אמרה מפורסמת היא, כי זה אשר אינו חש כי מצוי הוא בעיצומה של המערכה מול יצרו, אות הוא, שהיצר כבר הצליח לנצחו, והוא שבוי עתה ברשתו בתנאים מבישים…

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]השבוע אני רוצה לדבר על מבצע “צוק איתן”, או ליתר דיוק על מה יש לשיח היהודי לתרום למחשבות על המבצע.

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]השבוע אני רוצה לעסוק בתפילה – כי בעת שהדברים נכתבים אני משתדל להתפלל לרפואתו של חברנו דוד, ולשיבתם במהרה של נפתלי אייל וגיל-עד. אני תקווה שעד לפרסומם של הדברים כבר נשמע בשורות טובות.

[shashin type=”photo” id=”4560″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]קוראים לעצירת פעולות “תג מחיר”.

בחודשים האחרונים חלה עליה דרמטית באירועי אלימות גזעניים תחת הכותרת ‘תג מחיר’. בכל יום מדווחים בחדשות על בתי תפילות שחוללו, רכוש שניזוק ועצים שנעקרים.

[shashin type=”photo” id=”2725″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]ביום שלישי בקרה נציגות מטעם המניין המשפחתי יחד עם שכנים רבים במועצת פורדיס.

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]השבוע קיימנו ישיבת הערכות ראשונה לשנת הח”י שלנו. המניין שהוקם לפני כמה רגעים כבר הגיע לגיל שמונה עשרה ועוד רגע “יתגייס לצבא, ויוכל אפילו לרכוש אלכוהול באופן חוקי”.

[shashin type=”photo” id=”2608″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]אחת מחברות הקהילה עברה פגיעה ברגל, ועתה היא מרותקת למיטתה עם מגבלות תנועה חמורות.

[shashin type=”photo” id=”2655″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]ביום שישי 4 באפריל, בקרנו את ראש מועצת גוש חלב ונכבדים אחרים בכפר. לביקור הזמנתי את ידידינו מתרשיחא וחורפיש, אך בגלל ההתראה הקצרה הצטרפו אלינו רק קבוצת נכבדים מחורפיש, בראשותו של ידידנו השייח’ נימר נימר.

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]לקראת הפסח מתחילות ההכנות לחג כבר עכשיו, סביב חילופי העונות ותחושת ההתחדשות והפריחה. מתוך הצורך של האנשים לחדש, לנקות וליפות את בתיהם בימים היפים והנעימים שהאביב מזמן לנו.

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]בערב הלימוד על פורים, נשאלתי מה עמדתי לגבי בחירתם של היהודים להרוג בשונאיהם, ובמיוחד לגבי בקשת אסתר ליום נוסף של הרג. בתשובתי הצעתי שתי קריאות, התלויות בפרשנות למגילה ומשקפות גישה מוסרית אחת.

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]לפני כשבוע קראתי סטטוס בפייסבוק, בו סיפר הכותב כיצד הוא מסתובב כשהוא מאושר על כי נתן שטר של מאה שקל למלקט בקבוקים. סטטוס קטן שאיכשהו נגע בליבי, למרות שלא היה קשה להתעלם ממנו.