3 פרשות שבוע ממבט שונה. כתב חברנו עמי ווטרמן

פרשות שלח, קורח וחוקת, מבט מ”חורמה” או מה שלמדתי מפרשת חוקת.

 מבט ראשון שלוש הפרשות: שלח, קורח וחוקת  נראות שונות אחת מרעותה, כל אחת מהן עוסקת בדברים שאין ביניהם לכאורה כל קשר.

פרשת שלח מספרת את סיפור המרגלים. ומתרכזת בהרכב המשלחת, מסעה, הפירות שהביאה והסיום העצוב, שבו רוב המשלחת מתנגד להמשך המסע לארץ כנען. 

בסופה עוד כמה משפטים  המספרים שבני ישראל , בניגוד לדברי אלוהים ומשה עולים למלחמה וניגפים בידי מלך ערד עד חורמה.

פרשת קורח עוסקת בהתקוממות נגד המנהיגות של משה:  קורח בן דודו של משה, דתן ואבירם שניהם בני שבט ראובן. לדברי פרשנים שונים וגם מקריאה בטקסט אפשר להבין שמדובר בשתי מחלוקות שונות. פרידמן בספרו “מי כתב את התנ”ך ” יודע לפרום את הכתוב לשני סיפורים עצמאיים.

קורח לא מסתפק בתפקיד שניתן לו כלוי ושואף לשמש גם בכהונה. (לא ברורה הסיבה למה הטענה עולה רק עכשיו).

דתן ואבירם מורדים במנהיגות של משה כי לדעתם הוא נכשל, והביא את העם למות במידבר. מבחינת הזמן זה מתאים לאחר העונש שהוטל, שכל בני העשרים ומעלה ימותו לפני הכניסה לארץ כנען, ומתאים גם  לאווירה של אחרי מפלה צבאית.

פרשת חוקת עוסקת במספר רב של דברים, משתרעת על מרחבי זמן וגיאוגרפיה רחבים. מתחילה בתורת הפרה האדומה ששייכת לשנים הראשונות וממנה עוברת למות מרים, לחטא משה ואהרון המכים בסלע במקום לדבר אליו. מות אהרון בהר ההר וסיפור נחש הנחושת. אלה שייכים לסוף התקופה.  הפרשה מסתיימת בעבר הירדן המזרחי בכיבוש שטחיהם של סיחון מלך חשבון ועוג מלך הבשן.

באמצע הפרשה , פרק כ”א פסוק א’, מייד לאחר הסיפור על האבל בן 30 הימים על מות אהרון בהר ההר וכאילו ללא קשר, יש סיפור קצר בן 3 פסוקים על מלחמה נוספת בין ישראל למלך ערד וגם כאן נזכרת חורמה.

אגב, חורמה נזכרת בכל סיפורי המלחמה באזור זה, גם ביהושע וגם בשופטים.נראה שיש סיפור מוצא אחד המובא במקומות שונים.

פרשת חוקת מוסיפה לנו פרט חשוב. פסוק א’ בפרק כ”א מספר “וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי”. דרך האתרים לפי מפות שונות היא הדרך העיקרית מקדש לרוחב הנגב בכוון למזרח.

יש כאן כשל מודיעיני וצבאי של הנהגת עם ישראל. אינך יכול לאפשר לאויבים פוטנציאלים להפתיע אותך אם אתה במסע ממקום למקום, אלא אם כן היה מלכתחילה היה זה מסע מלחמה מתוכנן לכיבוש ערד וסביבותיה, ולדעתי  כשלון זה הוא הסיבה להתקוממות בראשות דתן ואבירם.

סיפור המרגלים המובא בפרשת שלח נראה לי מוזר. משה שולח קבוצה גדולה מדי של אנשים בעלי  מעמד של ראשי שבטים,  ולדעתי נועד לכסות על הכישלון לפרוץ לארץ כנען מדרום עקב המארב של מלך ערד בדרך האתרים. ספור כזה מתאים יותר למשלחת דיפלומטית מאשר למשלחת מרגלים. העובדה שבכל המקומות האחרים בהם מסופר על משה והמרגלים לא נזכרים שמותיהם ומספרם, וגם יהושע שלח רק שני מרגלים ליריחו, מחזקת את השערתי. 

תיאור המשלחת של ראשי השבטים אולי מתאימה לסיפור שמשה שולח מלאכים אל מלך אדום לבקש לעבור בארצו. כאן מתאימה משלחת דיפלומטית וגודלה מראה על חשיבותה.

הרכבתי כאן את הפאזל בצורה אחרת מהמקובל. כבר שנים שסיפור המרגלים לא נראה לי כמובא כפי שהיה. התובנה שבעצם שלוש הפרשות כרוכות או משלימות אחת את השניה, הביאה אותי לדרך החשיבה שהעליתי.

עמי ווטרמן 30.6.2020