חג העצמאות בראי הקבלה

אילוסטרציה: דגל ישראל

חג העצמאות בראי הקבלה כתבה ליאת סידס

המקובלים התייחסו להקמת המדינה בחשיבות רבה, וראו בה סימן להתחלת הגאולה, ביטוי לתחילת התיקון של כל האנושות.  החזון של חברה המבוססת על רעיון של אהבת אחים ואור לגויים לא היה זר למקימי המדינה, וחשיבות האחדות כמרכיב הכרחי לחוסן הלאומי שלנו, התבררה לנו שוב ושוב במלחמותינו על קיומנו כאן.

בן גוריון, (שנפגש עם בעל הסולם מספר פעמים),  כתב על החברה ששאף להקים כאן:  “ואהבת לרעך כמוך” הוא הצו העליון של היהדות. בשלוש מלים אלה נתגבשה התורה האנושית הנצחית של היהדות  מדינת ישראל תהיה ראויה לשמה, רק אם יהיה משטרה החברתי והמשקי, המדיני והמשפטי, מיוסד על שלוש מלים נצחיות אלו.

רעיונות דומים מופיעים גם במגילת העצמאות. כך יוצא שהקיום הגשמי שלנו כאן, תלוי במצב הרוחני שלנו, במידת האהבה ששורה בינינו. וכל עוד הפירוד בינינו שולט ואנחנו לא מוכנים לתרבות שמבוססת על העיקרון של ואהבת לרעך כמוך, לא נוכל לחיות כאן בשלום.

נכון לעכשיו, מימדי השסע החברתי בינינו מתבררים יותר מאי פעם, והאבידה הגדולה ביותר שלנו, היא אבידת הכרת הלאומיות, דהיינו הרגש הטבעי ההוא המקשר ומקיים כל אומה ואומה: כי חוטי אהבה המקשרים את האומה, שהם כל כך טבעיים בכל האומות, נתנוונו וניתקו מליבותינו. ״אובדן הרגשת השייכות שנגרם כתוצאה מניתוק קשרי האהבה בינינו, זוהי בדיוק המשמעות של גלות, על פי חכמת הקבלה. פירוד הלבבות שמוביל לשנאת הזולת.

לכן אם אנחנו רוצים לגדול ולהגיע לעצמאות אמיתית, כך גם כל אחד מאיתנו וכולנו כחברה, חייבים לעורר את האהבה בינינו כדי להידמות לבורא – תכונת ההשפעה והאהבה. כשנעשה את זה, ונייסד חברה שבנויה על הערכים האלו, נחזור להיות גם אור לגויים.  ואין מדובר בהצלחות טכנולוגיות, צבאיות או כל הצלחה אחרת העולם מצפה מישראל למשהו אחר לגמרי: להיות דוגמא ומופת לעם שחרט על דגלו, ומממש את “ואהבת לרעך כמוך”. כך שכל עוד אנחנו מפורדים ומסוכסכים בתוכנו ולא מעבירים את הדוגמא הזאת לכלל האנושות, מתפתחת דרישה כלפי ישראל. הדרישה הלא מודעת הזאת מתבטאת באנטישמיות שעולה בכל העולם ומופנית כלפי היהודים ומדינת ישראל. המחויבות שלנו לאומות העולם מתבטאת אפילו בסמליות של הכרזת המדינה, שהתאפשרה הודות לתמיכת העולם והיתה תלויה בהסכמתם. אם רק נשתמש במאגר הכוח העוצמתי ביותר שלנו, כוח החיבור והאהבה, העתיד הטוב והקרוב מובטח לנו. וכשהכוח הזה, הרצון לחיבור בינינו, יפעם שוב בלבבות שלנו פנימה, רק אז נוכל להבטיח את תקוותנו, בת שנות אלפיים, להיות חופשיים באמת, ברוח ובגוף בארצנו, ולהיות דוגמא לכל אומות העולם

מקוה שחג העצמאות עבר בשמחה לכולם.

 

Tagged with: , , , ,
Posted in חברים משתפים, חגים, ניוזלטר 'קולנו'
One comment on “חג העצמאות בראי הקבלה
  1. יעל שלו says:

    תודה ליאת

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Events and Prayers Calendar
Subscribe to Weekly Newsletter ‘Kolenu’