929 – ללמוד תנ”ך ביחד

929 – ללמוד תנ”ך ביחד, עם סיום קריאת ספר “ירמיהו” ובטרם התחלנו בקריאת “יחזקאל” אנו מביאים בתודה את הכתבה של חברנו עמי ווטרמן

ירמיהו ואני, קשר של 60 שנה / עמי ווטרמן

באביב של שנת 1960 התחלתי להתכונן לטכס בר המצווה שלי שנערך כמה חודשים לאחר מכן .

ההפטרה שלי הייתה הפרק הראשון בספר ירמיהו, פרק ההקדשה . קראתי אותה בבית הכנסת הגדול בראשון לציון, שם גם ספרי הנביאים הם מגילות קלף כמו ספרי התורה. בשנים האחרונות אני קורא את ההפטרה הזאת, אם לא קוראים אותה ברי מצווה, פעמיים בשנה. בקיץ, זה יוצא קרוב ליום הולדתי ופעם נוספת בחורף, כהפטרה בנוסח הספרדים לפרשת שמות בקירוב ליום השנה של אבי שנפטר לפני 30 שנה.

 אני זוכר איך סמרו שערותיי כששמעתי בפעם הראשונה הפטרה זאת סמוך ליום האזכרה לאבי. זה סוג של קשר שאין ביכולתי להסבירו.  ירמיהו פעל שנים רבות, בסביבות 40 שנה. מימי יאשיהו, בעשור שלפני האחרון של המאה ה 7 לפנהס עד הגלות למצרים לאחר חורבן ירושלים ורצח גדליה, סוף העשור השני למאה ה 6 לפנהס.

 ירמיהו עוסק ב 3 נושאים:

 פולחן. הוא מרבה לעסוק בנושא ומוכיח את העם על כל חלקיו, על שאינם עובדים את ה’ בדרך הנכונה, ולדעתו הם עובדי עבודה זרה.

 אי צדק חברתי, ירמיהו מרבה להוכיח על אי הצדק החברתי, על עוולות כלפי החלשים .הוא מתחיל במלך יהויקים ולא חוסך שבטו מכל האחרים, לדעתו אין תקומה לעם ללא אחדות חברתית.

 התחום המדיני ירמיהו מתריע בכל התקופה הזאת מפעולה נגד המעצמה העולה בבל. למרות ואולי בגלל 10 שנות שלטון מצרי הוא אנטי מצרי קנאי. מזהיר מהשענות על עזרת מצרים במרד בבבל .הוא מזהיר את מלכי יהודה, את עם יהודה ואת מלכי המדינות השכנות המתכננות ומבצעות מרד משותף.

 צריך לציין שבכל התקופה ההיא יש שני זרמים ביהודה. האחד שנכנהו בשםבית ה'”, אלה המאמינים שבכל מקרה, אלוהים לא ייתן להחריב את ביתו בירושלים. שלירושלים יקרה נס כמו שקרה בימי חזקיהו, כשסנחריב הרס את רובה של יהודה אך ירושלים ניצלה.

הזרם השני ,הריאליסטי שהתנגד למרידות.

 

נגד הזרם הראשון יוצא ירמיהו בקריאההעיר הזאת תהיה כשילה; העיר הקדושה הקדומה שנהרסה בידי פלשתים. ירמיהו שמוצא משפחתו משם הוא היחיד במקרא המזכיר את המאורע. ירמיהו זוכה להגנה ממשפחת שפן הסופר ובניו שהיו מהזרם הריאליסטי .

 עלי השפיעו כמה מאורעות דרמטיים שקרו לירמיהו.

הוא נפגש אישית, ב 4 עיניים עם המלך צדקיהו בזמן המצור של בבל על ירושלים. ירמיהו מנסה לשכנע את צדקיהו להיכנע כדי למנוע את החורבן וההרג. צדקיהו ,בעל עמוד שדרה לא חזק במיוחד, אומר לירמיהו שהוא מפחד יותר מהיהודים הפרו בבלים מאשר מהבבלים עצמם. ירמיהו אומר לו שהיהודים האלו לא ירעו לו ושייכנע. ההמשך ידוע!

 רגע מעניין הוא כשנבוזראדן מוציא את ירמיהו מתוך שיירת הגולים ושואל אותו אם הוא רוצה להמשיך לבבל ולקבל יחס טוב או להישאר בארץ. ירמיהו, למרות נבואת התאנים הטובות והרקובות, כשהטובות הן  משל לעם שהוגלה לבבל בתקופת יהויכין, מחליט להישאר בארץ.

 הרגע הדרמטי ביותר בעיניי הוא במצרים. לאחר החורבן. שריפת המקדש, רצח גדליה והבריחה למצרים. ירמיהו מוכיח את האנשים: אחרי כל מה שקרה אתכם עדיין אינכם חוזרים בכם ושבים לעבוד רק את אלוהי ישראל?!

 תשובתם, שאינם מאמינים לו, כי הצרות באו עליהם מאז תקופת הרפורמות של יאשיהו כשנאלצו לוותר על עבודת אלוהים אחרים. זה רגע של שבר. למרות כל התוכחות שמתגשמות ירמיהו עדיין מקווה שהעם יחזור לארץ ישראל ולירושלים. למעשה עוד לפני החורבן הוא יודע ששלטון בבל הוא זמני.

 העברית של ירמיהו היא נהדרת. הרבה מאוד דימויים מהחי והצומח של סביבתו, מאוד מרשימה רמת הבנתו בכל המהלכים, הפוליטיים והצבאיים של התקופה, עד ירידה לפרטים של כיבוש מצרים בידי הבבלים.

 ירמיהו הוא דמות טרגית בתקופה טרגית. כל ניסיונותיו למנוע את הסוף המר אותו ניבא ,כשלו.

 

 

Tagged with: , ,
Posted in חברים משתפים, לימוד, ניוזלטר 'קולנו'

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Events and Prayers Calendar
Subscribe to Weekly Newsletter ‘Kolenu’