פרשת השבוע פרשת בשלח – שבת שירה

פרשת השבוע פרשת בשלח – שבת שירה 

פרשת בשלח עוסקת ממש ביציאת מצרים, לאחר כל המכות בהן הוכה פרעה שהאל הכביד ליבו,וסרב לשחרר את בני ישראל מעבדותם, מגיעה המכה האחרונה מכת המחץ – מכת בכורות שגרמה לפרעה לחשוב פעמיים, והוא קרא למשה ונתן הוראה לבני ישראל לצאת.

למעשה התעשת וחישוב בשנית הביאו לקחת את כל צבאו ולרדוף את בני ישראל ולהחזירם לעבדותם;  הנזק הכלכלי הפחידו אף יותר מחרון אף אדוני, ומפני המכות שהוכתה בהן מצרים.

מעשי הנסים לא פסקו, כשבני ישראל עוברים בחורבה כשנבקע הים לשנים, והמצרים כוסו במים רבים והושמדו. 

ומדוע “שבת שירה” כי בתוך הפרשה נמצאת שירת מרים, אחות משה הכתובה בצורת שיר ובקלות ניתן לזהות אותה בתורה.

רגע מכונן בהיסטוריה של עם ישראל, שזוהי תחילת קיומו.  אם עד אז היו משפחות ושבטים מאותו רגע הפכו בני ישראל לעם.  עם צעיר, מפוחד, כזה שאינו מכיר חיי חופש, שבעת קושי מתגעגע לסיר הבשר ולירקות שאכל במצרים ומתלונן רבות על כל מה שאפשר, אך בכל זאת ברבות הימים והנדודים במדבר יהפוך לעם “נורמלי” שיוכל לעלות ולכבוש את הארץ המובטחת, ארץ כנען .

היה צורך בתקופת הבינים הארוכה של ארבעים שנות המדבר כדי שהעולים שיעלו לארצם לא יהיה עבדים בנפשם, כאלה שנולדו “בני חורין” ויוכלו לקחת עליהם את הקשיים והמשימות הצפויים להם בדרכם.

נמצא בויקיפדיה על פרשת בשלח.

פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח היא פרשת השבוע הרביעית בספר שמות. לפי החלוקה לפרקים היא מתחילה בפרק י”ג, פסוק י”ז ומסתיימת בפרק י”ז, פסוק ט”ז ולפי החלוקה לסדרים היא מתחילה בסדר י’ פסוק יז’ ומסתיימת בסדר יג’ פסוק כה’.

את פרשת בשלח קוראים בדרך כלל בשבת הסמוכה לט”ו בשבט. מכיוון שקוראים בה את שירת הים, היא מכונה גם “שבת שירה“, ובקהילות שונות קיימים לגביה מנהגים מיוחדים כמו קריאת שירת הים בקריאת התורה וכן בפסוקי דזמרא במנגינה מיוחדת, וכן פיזור אוכל לציפורים. השירה גם כתובה בספר התורה באופן מיוחד, הנקרא בלשון חז”ל “אריח על גבי לבנה“, עם רווח אחד או שנים בכל שורה.