929 תנ”ך ביחד

ב “מכון שכטר” מכללה אקדמאית העוסקת בחקר היהדות ובלימוד היהדות בגישה שיוויונות ופלורליסטית בהכשרת רבנים ורבות קונסרבטיביות. שמענו הרצאה מרתקת מפיו של הרב ד”ר בני לאומי שהוא יוזם פרויקט לימוד התנך, 929 (ששמו נגזר ממספר הפרקים בתנ”כ), במטרה לקרב את כולם  לספר הספרים. מידי שבוע מתכנסים הלומדים ( בנפרד, פרק ,מידי יום) ללימוד משותף המעורר שיח ער ופורה.( ואף וויכחים). משנתו של הרב בני שתורתנו חיה בתוכינו ומתחדשת כשם שחיינו מתחדשים. התנ”ך גנוז בנשמותינו בעומק כל כך גדול, ומכאן היכולת שלנו להתכתב איתו במשך אלפי שנים. (חייבת לציין לשבח את האפליקציה המדהימה 929 המביאה פרשנויות וטורי דיעה של מיטב המוחות בארץ ועוסקת בנושאים רבים ומגוונים המתכתבים עם התנ”ך)

תחנה שלישית היתה בבית הנשיא. מידי חודש מקיים הנשיא במשכנו, לימוד המשותף למיזם 929 בו משתתפים אנשי רוח, הגות ודעת רבים
נושא המפגש הפעם היה : “צדק תנ”כי וצדק ישראלי” (ישעיהו נא)
הרבה נטלי לסטרג’ר, נתכבדה בפתיחת הארוע בקריאה רהוטה של פרק נ”א בישעיהו.
הנשיא ראובן ריבלין ברך את הנוכחיםו והתייחס בדבריו, לישעיהו, כנביא שעוסק בדילמות מוסריות, חברתיות ומשפחתיות, מה שמאוד רלוונטי לתקופתנו כיום.

הרב בני לאו, דיבר על שליחותו של האדם ל”נטוע שמיים חדשים” בעולם. כדי שתהיה התחדשות האדם צריך לפעול בשמיים.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, דיברה על כך שהיצירה התנכית כוללת בתוכה סיפורים אישיים ומעוררת דילמות קשות לצד תקווה, היא מוסיפה שאחדות דעים מוחלטת לא בהכרח רצויה, ומביאה את הדוגמה של סדום ועמורה, שם שררה הסכמה חברתית חזקה (אפילו 10 צדיקים לא נמצאו בה). שליטה המבטאת שרצון הרוב חשוב, אך חשובה ממנה המחויבות לעקרונות הצדק השומרים את זכויות המיעוט .

חבר הכנסת לשעבר עו’ד, דן מרידור דיבר על מושגי הצדק והכוח. לפני קום המדינה עיקרון הצדק פעל לטובתנו, ואכן הציונות חיברה בין ערכי הכוח לצדק. אך כיום במצבה הנוכחי של המדינה עלינו לבחון מחדש את ביטויים בפועל של הכוח והצדק ולפעול לקיים את הצדק ולא רק את הכוח.

השופטת דפנה ברק-ארז, מחברת הספר “לקרוא משפטים בתנך”, יצרה חיבורים בין התנך למערכת המשפט כיום.
היא ציינה את ספר ישעיהו כספר שעוסק רבות במקומה של מערכת המשפט בחברה מתוקנת. מצד אחד נבואותיו של ישעיהו עמוסות בתוכחה חריפה ומצד שני בהצעות לנחמה. ישעיהו לא קורא לתיקון עצמי של הפרט, הוא מדבר על חולי חברתי ולכן גם תיקונו צריך להיות חברתי. לשם יסודה של חברה צודקת אין צורך רק בחוקים טובים אלא צריך גם לפעול לקיומם וליישומם.

הסופר חיים באר התייחס לספר ישעיהו כספר שדרכו אנו מבטאים את עולמנות ולתנך כאל ספר שאנחנו לא מפסיקים לדון בו או לפרשו ולתת לו מימד רלוונטי. כולנו דורשים אותו ( תרתי משמע) וכשאנו לומדים אותו הוא מקרב אותנו לארץ החדשה-ישנה. הוא מוסיף ומציין את העובדה שהתנך הוא בסיס לספרות העברית היונקת מתוכו ובלעדיו לא נוכל להבין את את עומקן והקשרן של היצירות של גדולי הספרות העברית.

בנוסף לצוות הפאנל המכובד והמגוון ריגשה אותנו בשיריה הזמרת רונה קינן.
בסיום ארוע מכובד זה ציינו את יום הולדתה ה- 94 של מרים פולין ,חברת המניין המסורתי המשפחתי. לאחר הברכות היא אף זכתה לשי מהרב בני לאו בתור התלמידה השקדנית והמבוגרת ביותר במיזם 929.

ברצוני להודות, בשם כל חבריי, על חווית היום, המרוממת והמשכילה: לרבה נטלי לסטרג’ר ,רבת “המניין המשפחתי מסורתי” בכפר, על היוזמה, ההובלה ותפירת הסיור הזה בירושלים, שנתפר עבורנו במלאכת מחשבת .
לעינת דוד, על הארגון והלוגיסטיקה ואחרון חביב, לאייל שמואלי ראש המועצה, על התמיכה וההצטרפות בפועל .
יישר כוחכם!!!