יזהר הס מנכ”ל התנועה על 929 השבוע

ושנית בבית הנשיא – חוג התנ”ך של 929, והפעם לא רק עם דוברים מעניינים במיוחד, אלא גם עם משלחת נכבדת של הקהילה המסורתית בכפר ורדים שמקיימת חוג קבוע של 929 והוזמנה להעפיל ירושלימה, ללמוד במחיצת הנשיא.

הנושא הפעם טעון: “צדק תנכי ומוסר ישראלי”.

הרבה נטלי לסטרג’ר, רבת הקהילה, פותחת את האירוע ומתכבדת בקריאת פרק נ”א בישעיהו. פתיחה לא מקרית.

הנשיא, כרגיל, הוא ראשון הדוברים. הוא מדבר על המשפט לאור דברי ישעיהו. מהו המשפט? יש בו פנים שונות. גם מתעתעות. הוא מורה אך גם מיישב, מרגיע וגם מעניש. הכל בו. כל אבני הבניין הגדולות והקטנות שמרכיבות את החיים – כולם משפט.

נשיאת ביהמ”ש העליון אסתר חיות מקדישה את דברי הברכה שלה לפרי ידיה הטרי של שופטת ביהמ”ש העליון דפנה ברק ארז, ספרה “לקרא משפטים בתנ”ך”. ספר שיתרום בלי ספק לשיח המתחדש והער על התנ”ך כמקור השראה.

הרב ד”ר בני לאו מדבר על הביטוי השגור והמוכר “לנטות שמיים”. אך למה מתכוון הנביא כשהוא מדבר על “לנטוע שמיים”? פרשנות מרהיבה לביטוי הזה מופיעה בספר הזוהר. הוא מעביר את האחריות לנטיעת השמיים – לאדם. אלוהים מבקש שמיים חדשים. על האדם לנטוע השמיים ולהביא שמיים חדשים לעולם.

השר לשעבר של דן מרידור מדבר על היחס בין צדק וכוח. לפני שזכינו בריבונות, במדינה, הצדק אולי היה לצידנו. אך לא היה לנו כוח. הציונות חיברה בין הצדק לכוח. בלעדיה, בלעדיו, לא היתה לנו מדינה. אך כעת כיצד נבטיח שהכוח ישומש רק למטרות צודקות?

השופטת פרופ’ דפנה ברק-ארז (מורתי לשעבר למשפט מנהלי!) מספרת מדברת על מקומה של מערכת המשפט בחברה מתוקנת אליבא דישעיהו. ישעיהו עסק בתיקון כללי, חברתי, לא רק אישי. ציון במשפט תיפדה.

הסופר חיים באר מסכם את הערב ומזכיר שהספרות היהודית והעברית כולה, כל כולה – גם האמונית וגם החילונית – אינה אלא מסע של התכתבות ופרשנות ודיאלוג עם התנ”ך.

ורונה קינן, הו רונה קינן, הפליאה בשלושה משיריה המהפנטים. זהב פרווים.