לפרשת השבוע “וישב”

לפרשת השבוע “וישב” העוסקת בנושא עתיק שמעולם לא בא על תיקונו – הפליה שהיא הרע מכל.  מגילת זכויות האדם מצהירה שכול בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם. אך דברים לחוד ומציאות לחוד, כי בעולמנו יש שווים ויש שווים יותר, ובפרשתנו מובאנושא זה בפרובלמטיקה של משפחתו העניפה של יעקוב אבינו, ספור אהבתו הגדולה לבנו הצעיר יוסף בנה של אשתו האהובה רחל, שהתבטאה בהענקת מתנות יקרות ערך והפליית יתר בניו שלא זכו למעמד נכבד של הבן האהוב.

מכאן המהלכים שנבעו מיצר ההתבלטות של יוסף, הערכתו היתרה את עצמו ומהעובדה שלא חסך את מחשבותיו וגאוותו מאחיו, שהביאה עליו, ביתר שאת, את קנאת האחים וכל ההשתלשלות שבאה בהמשך; מכירתו למצרים, עבדות ומאסר, עליה במעמדו ובחשיבותו בהירארכיה המצרית, ובסופו של דבר ירידת יעקב ובניו למצרים.

השופט חשין כתב “הפליה, ידענו היא הרע מכל רע.  הפליה מכרסמת עד כלות ביחסים בין בני אנוש, ביניהם לבין עצמם, ותפרק משפחה. בהפליה מתמשכת יאבד עם ותשבות ממלכה… והמלחמה היא מלחמה מתמדת, מלחמת יום יום, משולה היא להדיפת גלי הים שאם תנוח לרגע ישטפוך ויכסוך”.

אחת המצוות החשובות ביותר של בני עמנו היא יחס שווה לכולם, לא לנשיאים ולשועים בלבד, והלוואי ונדע לעמוד במצווה זו לא רק במשפחה אלא במרחב הציבורי כולו.