929 תנ”כ ביחד : לך לשלום המלך שאול, וברוך הבא דוד המלך! 

929 תנ”כ ביחד: לך לשלום המלך שאול, וברוך הבא דוד המלך! 

שלום לכם,

50 שבועות כבר עברו מאז התחלנו את לימודינו בחוג התנך שלנו,  ” 929-ללמוד תנך ביחד”, 50 שבועות בהם קראנו 250 פרקים מתוך ה-929 פרקי התנך כולו. אנו בעיצומו של ספר שמואל א’, עוד לא התרגלנו לעובדה כי שאול מולך על ישראל, וכבר הוא מסולק מכיסאו הרם – ודוד בן ישי עולה על במת ההיסטוריה היהודית. יעלה ולא במהרה ירד!

בפתחו של שיעורנו הפעם, הביא מהגיגי נפשו חברנו אורי לאור, והנה הם להלן. תודה לאורי. ולכל המשתתפים והמשתתפות הקבועות, אשר בנחישות מגיעים מידי שבוע ללמוד וללמד. אשרינו שזכינו לחברותא משובחת ומרובת משתתפות/ים שכזו. ואם יש בכם רצון להשתתף – אתם יותר ממוזמנים לקפוץ על העגלה: עדיין למעלה מ-650 פרקים לפנינו!

נטלי לסטרג’ר – רבת הקהילה

דברים קצרים לפתיחת פגישת 929 ביום ראשון, ה- 30-6-2019: (ספר שמואל א’, פרקים י”ד עד י”ח)/ נכתב על ידי אורי לאור

הפרקים שקראנו בשבועיים האחרונים עסקו בנושא חשוב ורציני – המלכת מלכים.  בבחינות בתנ”ך נדרשים לעיתים קרובות התלמידים לדון בתכונות האופי של שאול ושל דוד. אני רוצה דווקא לדון בתכונותיו של הקב”ה כפי שהן מתגלות בפרקים אלה. נראה לי שהקב”ה מפגין כאן כמה תכונות (ואולי חסרונות) אנושיות.

בתיאור המְלכת שאוּל, הקב”ה מתייחס לגובהו של שאול “מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם” (שמואל א’, ט’, ב’).  מי שמפרש פסוק זה ואומר ש”משכמו ומעלה” מתייחס לתכונות אישיוּת ואופי, מתעלם מהפסוק שמתאר אותו אחרי שהוציאו את שאול ממקום מחבואו בחדר הכֵּלים: “וַיִּגְבַּהּ מִכָּל הָעָם מִשִּׁכְמוֹ וָמָעְלָה” (שמואל א’, י’ כ”ג)  שמואל אפילו מתהדר בפני הקהל בבחירתו של הקב”ה: “וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-כָּל-הָעָם הַרְּאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר-בּוֹ יְהוָה” (שמואל א’, ‘, כ”ד).  אנחנו יודעים מתוך המתואר בהמשך שהבחירה לא הייתה כל כך טובה.  בשבוע שעבר אילן אפילו הציע שהקב”ה דווקא בחר בשאוּל כנקמה על רצון העם במלך, בבחינת “רציתם מלך, הנה לכם, יש לכם מלך…”.  ברוח הדברים שאני מביא כאן, נראה לי שפרשנותו של אילן עושה חסד עם הקב”ה ביחס לתפקודו בהמְלכת מלכים; לפחות יש בזה – בסולם החוּמְרות של העונשים בתנ”ך – שיקול דעת.  במקרה הזה נראה שהקב”ה פשוט היה שבוי במראהו החיצוני של שאול…

נעבור עכשיו לתיאור המְלכת דָוִד. כאשר יִשַי אבי דָוִד מציג את אליאב בנו, אחיו של דוד, בפני שמואל, נראה שהקב”ה למד לֶקַח מבחירתו של שאול, וכבר לא מתייחס לגובהו של המועמד “וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל שְׁמוּאֵל אַל-תַּבֵּט אֶל-מַרְאֵהוּ וְאֶל-גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ” (שמואל א’, ט”ז, ז’), ומציין בהמשך שמראהו החיצוני של האדם אינו חשוב “כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַיהוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב” (שמואל א’, ט”ז, ז’).  אם כך, השאלה היא, איפה הייתה תובנה זאת בבחירתו של שאול?  ואז, למרבה הפלא, הקב”ה נופל בפח פעם נוספת. אמנם הפעם הוא לא מתייחס לגובהו של דוד, אבל הוא שוב שבוי במראה החיצוני ובוחר בדוד שהיה יפה תואר “וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי” (שמואל א’, ט”ז, י”ב) . גם לגבי בחירתו של דוד, לגבי מוסריותו, אפשר להעלות ספקות, הרי בעצם הוא החל את דרכו הפוליטית כראש כנופיה אשר גבתה דמי חסות מבעלי עדרי צאן ובקר, ועוד מעללים כהנה וכהנה.  מלבד אלה, נראה לי שדוד, כפי ששמו מרמז – דָוִד במשמעות אהוּב (מלשון דוֹד) – היה אדם שכולם אהבו אותו אבל הוא לא אהב אף אחד. לא יוצא מכלל זה היה הקב”ה שאהב את דוד, ועל זה אפשר לצטט מספר משלי: “וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה” (משלי י’, י”ב).

למעוניינים להרחיב, להלן קישור לויקיפדיה, ערך שאול.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%%90%D7%95%D7%9C

שאול ודוד – רודף ונרדף, ספור מצויר (מתוך האתר של 929 תנ”כ ביחד)

ARVE Error: Mode: lazyload not available (ARVE Pro not active?), switching to normal mode

ו