יום השואה – נזכור

יום השואה – נזכור

עיצוב הזיכרון הקולקטיבי, “צום נזכור” וקריאת מגילת השואה

לוח השנה היהודי סייע מאז ומעולם לגבש את הזיכרון ההיסטורי המשותף של הקהילה היהודית ולאחדה סביב מאורעות ונקודות ציון היסטוריים. עם היעלמותם של ניצולים בשר ודם מחד, והתרבותם של מכחישישואה מנגד, אובדן זכר השואה מאיים על הזיכרון ההיסטורי של העם היהודי כולו. מגילת השואה, מאת אביגדור שנאן ובעריכת דוד גולינקין ובן-ציון שיים, היא טקסט ליטורגי ראשון מסוגו, המיועד לקריאה בציבור ביום השואה בבתי כנסת, מתנ”סים ומוסדות חינוך, ומסייע בעיצוב זיכרון השואה בהתאמה לדרכי המסורת.

מגילת השואה, הייחודית ליום השואה, בהוצאת מכון שכטר למדעי היהדות וכנסת רבנים העולמית הועלתה  לאינטרנט והיא זמינה להורדה מכל מקום בעולם בחמש שפות שונות. הרב פרופ’ דוד גולינקין, נשיא מכון שכטר אמר: “כשם שאנו זוכרים את חורבן הבית דרך מגילת איכה ואת סיפור חג הפורים דרך מגילת אסתר, מגילת השואה נכתבה במיוחד על מנת שזכר השואה לא ישכח ולהעניק ליום השואה משמעות מאחדת”. המגילה מורכבת מששה פרקים כנגד ששת המיליונים ובהם מתוארים ייחודיות השואה, החיים בגטו ובמחנה הריכוז ועוד. 

נשיא מכון שכטר למדעי היהדות, הרב פרופ’ דוד גולינקין, ציין כי מטרתה של המגילה היא “לשמש כלי דתי וחברתי משמעותי להנציח את השואה לדורי דורות. המגילה נכתבה על מנת שישתמשו בה ברחבי העולם ביום השואה, זיכרון של אירוע היסטורי דרך עיגונו בפולחן דתי הוא דרכה של הדת היהודית מאז ומתמיד”. במגילה ששה פרקים כנגד ששת המיליונים, המתארים עדויות וזיכרונות של ניצולים ועדים למעשי התופת והאימה של הנאצים ומוקדשים לייחודיות השואה, מחנה העבודה, הגטו, מחנה הריכוז, קינה על השואה ושארית הפליטה. היא כוללת שלושה מבואות, שירים, תפילות וקדיש יתום וכתובה בעברית מודרנית, המתובלת בלשון מקרא ולשון חז”ל.

פרופ’ גולינקין הוסיף כי “הניצולים נעלמים ואיתם העדות החיה. זהו הזמן לקבוע את דפוסי ההנצחה כשעדיין יש קשר חי לניצולים”.

המגילה זמינה להורדה וקריאה בפורמט PDF בחמש שפות:

עברית
עברית-אנגלית
עברית-צרפתית
עברית-ספרדית
עברית-רוסית

מצ”ב  מגילת השואה – נוסח עברית

צום “נזכור” – ביום השואה

כבר למעלה מעשור שאני צמה ביום השואה. רבי ומורי, הרב פרופ’ דוד גולינקין, עוד בהיותי סטודנטית לרבנות במכון שכטר, בא ללמדינו אודות יוזמה זו. כמו הקודמת, ציין הרב גולינקין, המסורת היהודית ידעה לעצב זיכרון של אסונות על ידי צום ופעמים גם על ידי קריאת מגילה. את מגילת השואה חיברו למטרה זו, ויחד עם רבנים קונסרבטיבים נוספים, יצאו ביוזמת ציון יום השואה כתענית ציבור, כמו י”ז בתמוז, כמו ט’ באב  ויתר הצומות ההיסטוריים. תשובה זו מצ”ב.

תשובה הלכתית – יום תענית ציבור ביום השואה – הרב גולינקין

בשנים האחרונות הצטרפו לרעיון כמה פעילי ציבור וארגונים חברתיים , ואף פתחו דף מיוחד לאירוע, להלן.

וכך כותבים חברי ההתארגנות באתר שפתחו: ” “‎נפטר ניצול השואה האחרון” – ‎זו תהיה הכותרת בכל העיתונים באחד הימים בעשור הקרוב. ‎לא יהיו עוד אנשי עדות, הנסיעות לפולין ילכו ויתמעטו, והקשר שלנו כיהודים לשואה הגדולה שעברה על עמנו ילך ויתפוגג. מה עושים? איך מוודאים שזיכרון זה לא ישכח? ‎חבורה של צעירים בני הדור השלישי, מארגנת זו השנה השלישית צום ציבורי-ישראלי ביום השואה. “צום נזכור”. 
‎מתוך חשש עמוק לגורלו של זיכרון השואה לדורות הבאים, מציעה הקבוצה לאמץ דרך זיכרון בת אלפי שנים, אשר הצליחה להחזיק מאורעות היסטוריים כחלק אינטגרלי מהתרבות והמסורת שלנו כעם, פשוט לצום. ‎צום אשר ייתן לשורדים האחרונים החיים בתוכנו, בטחון נוסף שנזכור גם כשהם כבר לא יהיו כאן. ‎ הצום איננו צום דתי, הצום אינו שייך לאף אחד. הצום הזה הוא של כולנו. 
יחד נבטיח כי גם לאחר היום בו הכותרת בעיתון תצעק כי נפטר ניצול השואה האחרון, נמשיך ונזכור את מה שהיה ואסור שיחזור לעולם.
אז אנחנו מציעים לך לנסות, ביום השואה הזה, כ”ז ניסן, ה 2.5.19, לצום. אולי רק מאוכל, אולי רק כמה שעות ואולי מזריחה עד שקיעה.

נשמח שתפיצו , ליצירת קשר: tzom.nizkor@gmail.com או בעמוד שלנו צום נזכור
לפרטים נוספים ומערכי שיעור: https://tzom.co.il/