פרשת השבוע ,הראשונה בספר “שמות” וזה גם שמה

[shashin type=”photo” id=”4672″ size=”medium” columns=”1″ order=”user” position=”right”]בשבת הקרובה, שבת פרשת ‘שמות’ נפתח את הקריאה בתורה בחומש השני, ספר שמות. ספר בראשית החל עם עלילות הבריאה, עבור דרך המבול, נח וסיפורי אבות ואימהות האומה, וסיומו בקריאה בפרשת ‘ויחי’ בשבוע שעבר, עם מותם של יעקב ויוסף במצריים. עוד בטרם יעלה ויבוא גדול הנביאים של העם העברי, הלא הוא משה רבינו, יתרחשו חילופי דורות גם במערכת השלטון  במצריים, ומלך חדש יקום אשר “לא ידע את יוסף” – ומזלו הטוב של העם העברי יסתיים: תקופת השיעבוד והסבל של בני ישראל תימשך למעלה ממאתיים שנה.

את העלילה בפרשת השבוע יניעו נשים לפני ומאחורי הקלעים: מרים הנביאה – אחות אהרן – שתעשה תצפית על אחיה הקטון מרחוק; ויוכבד, אימו של משה. וכמובן המיילדות העבריות –שפרה ופועה; ובת פרעה – הלוא היא ביתיה. ועוד אחת, שבלעדיה, לא היו ישראל יכולים לצאת ממצריים והיא סרח בת אשר – אשר על פי המדרש, תגלה למשה רבינו את מקומו המדוייק של ארונו של יוסף.

 פרשת “שמות”, פותחת רשמית את עידן הלאומיות של העם העברי, אשר ייקרא לראשונה “עם” – ודווקא בפיו של מלך מצריים. וככל עם – צריך מנהיג: הלא הוא משה!

עוד נשוב ונלמד את דמותו הפלאית, הייחודית והמורכבת של האיש שגדל כנסיך מצריים בבית פרעה, נמלט ממנה בשל רצח חייל מצרי שהכה את אחד מאחיו העבריים – ואחרי עשרות שנים מחוץ לגבולות מצריים, יחזור אליה והוא כמעט בן 80, כמושיע העם העברי, ויובילם מעבדות לחירות עד לגבולות ארץ כנען.

ועוד אירוניה, בין שם הפרשה לשם גיבורה: “אלה שמות בני ישראל היורדים מצריימה” – אי אפשר שלא לחשוב כי דווקא הנביא, המנהיג, המושיע, נותן התורה – משה – קיבל את שמו מנסיכה מצרית, על שום שמשתה אותו מהמים. או שמא רוח נבואה היה בה? עוד ידובר גם בזה.