על ארועי סוכת שלום – הרבה נטלי לסטרג’ר

אמש, באירוע הנעילה, זכינו לארח מנהיגי דת נוצרים, דרוזים ומוסלמים לרב שיח בנושא שלום.

הערב התחיל בהקרנת סרט אודות המאבק לשלום של נשות ליבריה, המוסלמיות והנוצריות, שאותו הציגה רונית פוליצר  מארגון “נשים עושות שלום”. הסרט היה קשה לצפייה, הכאיב וזעזע בתאורו את מחיר הדמים והזוועות שאזרחי ליבריה שלמו במשך שנים ארוכות. למרות, ואף על פי כן, הצליחו הנשים במדינה זו להתארגן ולתבוע סוף לסכסוך הדמים.  תיעוד מאבקן להשגת שלום בדרכים לא אלימות, הותיר את כל הצופים בתחושה עילאית, באמונה שאפשר גם אפשר לשנות המציאות, גם הקשה ביותר, תוך  אמונה ורצון שחיי כל בני האדם, קדושים יותר מכל אדמה, כוח, עמדות שליטה ובוודאי קדושים ונעלים משוני אתני או דתי.

לדיון שקיימנו לאחר הסרט, דיון שהובלתי אני, הצטרפו לשמחתי השייח נימר נימר מחורפיש – נציג העדה הדרוזית, השייח סמיר אסי, האימאם של העיר עכו – בכיר נציגי האיסלאם, הרב אבי נוביס והרבה דקלה דרוקמן מהתנועה המסורתית. נציגים נוספים באו מהיישובים הסמוכים ינוח-ג’ת, ירכא, תרשיחא, כסרא-סמיע ועוד, ישבו בקהל וכיבדו אותנו בנוכחותם ואף הוסיפו דברי טעם ועניין.

הנחת העבודה שלי, תמיד, היא שכולם רוצים ומייחלים לשלום, מימין ומשמאל. ערבים ויהודים. כי האדם, מטבעו, חפץ חיים ולא חפץ מוות. יחד עם זאת, אינני נאיבית ואהיה כנה: קשה לדבר במקומותינו על שלום, על “עשיית שלום”, על “תקווה לשלום”, ובוודאי על אתגרים והקשיים בדרך להשגת השלום המיוחל, מבלי להיכנס למלכודות פוליטיות, דתיות או תרבותיות מחד או פתטיות ויפות נפש מאידך. 

אך חששותיי היו לשווא: חברי וחברות הפאנל אמש היו כנים. היו אמיצים. דיברו על הקושי, דיברו על החשש, וגם דיברו על הפחד מה”אחר”, מהשונה, מהמפגש – אך לצד אלה נטעו בנו גם תקווה, אופטימיות ואמונה כי למרות הכל, השינוי כאן. והוא מתחיל בדיוק ממפגשים אנושיים, מהחיבור לכאב של האחר, מההבנה כי האדם שבנו לא שלם כל עוד יש צער וכאב לשכן הקרוב והרחוק. וכמו שהתקבצנו לנו, יהודים וערבים, יחד בהערכה והוקרה בבית הכנסת המסורתי בכפר ורדים – ודיברנו שלום, ושרנו שלום, וצחקנו שלום – כך חובה עלינו להוציא ולהעביר תקווה זו הלאה.

לא עלינו המלאכה לגמור – אבל אף לא אחד ואחת מאתנו יכול להיבטל ממנה. כי זו המלאכה החשובה ביותר הניצבת למול כולנו – עבורנו, עבור ילדינו וכל תושבי הארץ הזאת. הקריאה המשותפת הייתה לא להתייאש, לא להיכנע לפחדים אלא להאמין בטוב, לעשות ולשנות!