שבת שלום

[shashin type=”photo” id=”4647″ size=”medium” columns=”1″ order=”user” position=”right”]ברכת שבת שלום לכל הנמענים שלנו, לתושבי הכפר והמדינה וגם לעולם המיוסר.

הנחתי היא שמאז ומעולם בוצעו מעשי רצח אם מטעמים פרטיים ואם מטעמים אידיאולוגיים, תסכולים חברתיים ו/או צורך במשאבים שנמצאים דוקא אצל האחרים. אך הדברים היו כנראה בקנה מידה קטן יותר, אם לא נתיחס למלחמות העולם העקובות מדם ואלה שקדמו להן. מאחר שהתקשורת היתה בבחינת לא קיימת, או התנהלה במהירות הצב, לא הגיעו החדשות אל כלל האנושות  כמו בעולמנו הגלובלי בלחיצה אחת על מקש מקלדת, כשהם מתורגמים מיידית לשפות שונות. אם כבר הגיעו זה קרה לאחר חודשים רבים ובלאו הכי עבר זמנם וגם הרלבנטיות שלהם.  אולי אף הפכו לספורי אגדה ופרשנויות של המספרים.

לא כן היום.  בכל שעה ובכל רגע נתון אנו חשופים למידע  מכל קצוי הגלובוס, כואבים את כאב המשפחות נפגעות הטרור, השנאה והרציחות באירופה, בארה”ב במזרח התיכון והרחוק, באסיה ובאפריקה, וכמובן גם בשטחנו, (שבעיני התקשורת וחלקים של האונשות שמעולם לא היתה  חסידה של היהודים ומדינת ישראל,  היא “הבעיה” שבעטיה קיים כל הטרור הזה הפוגע בעולם כולו).  פוליטיקאים ומנהיגים מטעם עצמם מתפרנסים, מתנפחים ומנצלים הכל לטובתם האישית ולהגברת כוחם ועוד כהנה וכהנה, רוצחים פוטנציאליים לומדים את שיטות ההרג והרצח והכל בשם אל כלשהו, או רעיון מטורף. אמרתי כבר “עולם מיוסר” אז אוסיף גם עולם מטורף.

האדם חיה של הרגלים הוא, והוא עוצר נשימה לפרק זמן קצר ושב לעסוק בעניניו.  אנו הולכים ומתרגלים למצב שנראה ללא מוצא, מפסיקים לנסות ליזום ולמצוא דרכים ופתרונות יצירתיים יותר מאלה שכבר צעדנו בהם וכבר די ברור שמוליכים להסלמה ולא לפתרון, ולו רק חלקי. והגרוע מכל נראה לי שהשנאה והגזענות פושות גם בחברה שלנו, שמאד היינו רוצים לראותה כיותר נאורה יותר אנושית ויותר מקבלת. 

חבל חבל וחבל! ואיך יוצאים מהמעגל הנורא הזה?!