שבת שלום

[shashin type=”photo” id=”4647″ size=”medium” columns=”1″ order=”user” position=”right”]ברכת שבת שלום לכולם,

מה הקשר בין פרשת השבוע למשאל העם בבריטניה?

בשבוע שעבר הביאו תוצאות משאל העם למצב מעורפל לגבי עתידה של בריטניה וכיצד יושפעו היא, אירופה והעולם הגלובלי ממהלך זה.  תוצאת משאל העם הפתיעה את כולם וגרמה להתפטרותו של ראש הממשלה שהטיל יהבו על משאל העם כשהוא מצפה לתוצאות שונות. למרבה הצער, במקום לגלות מנהיגות, להביא את הבעיה לדיון מעמיק בפרלמנט שבו יועלו לשולחן וילובנו כל הבעד והנגד ויוחלט בצורה מושכלת ככל האפשר על ההשלכות של כל החלטה בנושא, השאיר רה”מ קמרון את ההחלטה בידיהם של ההמונים, שהצביעו מתוך תחושות בטן, פחדים וכעסים, ולא בצורה מושכלת, ומכאן המבוכה והחששות. אפשר לראות בהחלטתו של רה”מ בריטניה החלטה שגויה, ובצדק בחר להתפטר שכן לא גילה מנהיגות כאשר השאיר את ההחלטה בידי ההמונים. זכותו וחובתו כמנהיג לעתים להחליט החלטות בשביל עמו, גם אם קשות.

אם ננסה להעביר קו מקשר למתואר בפרשת השבוע שלנו, קורח בן האליטה התרבותית והדתית של עם ישראל הנודד במדבר, בעל ייחוס אבות שהגיע עד ללוי בן יעקב, אבי השבט שנבחר לעבוד את עבודת המשכן ולשרת בכהונה, שגם משה ואהרון שהיוו את המהיגות של העם הצעיר, היו שייכים אליו, מנסה לערער על מנהיגות זו מגייס 250 מנשיאי העדה ודורש שיותן לו ולנוהים אחריו להחליט על גורלם. לכאורה דרישה לגטימית, ומה פסול יש בה שהובילה לכך שהאדמה פצתה פיה ובלעה את קורח ואת כל בני עדתו?  

הפרשנות המקובלת לטקסט היהודי מבהירה שהסבה היא בדרך שבה מנהלים מחלוקות ועל מה מתבססים. ההבדל בין מחלוקת בית הלל ובית שמאי ומחלוקת קרח ועדתו נעוץ בכך שמחלוקת קורח מקורה באינטרסים ופוליטיקה, יוקרה ומעמד, ולכן היא פסולה. בעוד שזו של הלל ושמאי היא בבסיסה התפלפלות על מהות ותוכן, ולכן עצם הויכוח מלמד ומקרב את שניהם אל התשובה הנכונה. בנוסף, בעוד שהלל, שמאי ודורות תלמידיהם מתווכחים ומתפלפלים מתוך העמקה ולימוד בלתי מתפשר והוויכוח נשען ונתמך בלמידה ושינון יסודיים ונרחבים, קורח ועדתו מתעלמים מקריאתו של משה לעלות לפניו כדי לדון בבעיה, ופעמיים עונים לו בביטוי “לא נעלה”. לא רק שלא מתקיים דיון מעמיק, הוא לא קיים כלל. 

בהשוואה, יכול היה הפרלמנט הבריטי לנהל דיון מקצועי, מעמיק וקשה על היתרונות והחסרונות של עזיבת האיחוד האירופי. לשם כך הוא נבחר וקיבל את המנדט מהעם הבריטי. בחירתו של ראש הממשלה דיוויד קמרון, לפנות למשאל עם לא הייתה רק התאבדות פוליטית אלא החליפה דיון וליבון לגטימיים של הבעיה באפשרות גרועה של משאל עם, שתוצאותיו אינן מבוססות על ליבון אמיתי של הבעיות, שכן סביר להניח שאזרח מן השורה לא הצליח להבין את ההשלכות הכלכליות. החברתיות והמדיניות של הצעד הנועז שבריטניה לקחה על עצמה השבוע, אפילו לאחר הדיונים הרבים בתקשורת, שלא הצליחו באמת לחדד את הבעיות האוביקטיביות שלשמן נקרא העם לחוות דעה במשאל העם, מדיניות הגירה וההתיחסות למבקשי מקלט.

תפקידה של המנהיגות הבריטית בימינו הוא ניווט והובלה ובעצם ההחלטה על משאל עם הם פגמו במעמדם כמנהיגים. משה ואהרן היו מנהיגים של עם ישראל, תפקידם היה להוביל את העם מעבדות לחירות. הם לא ברחו מאחריותם, ועם כל הכאב בצעו כשנדרשו להחלטות קשות.  

האם יש מצב שהיו מצליחים לנצח את הקהל של קורח במשאל עם?! שאלה רטורית כחומר למחשבה.

מבוסס על דברים שכתב יובל לינדן ראש המכינה הקדם צבאית של בינ״ה ע״ש אריה (לובה) אליאב

 
Tagged with: , , , ,
Posted in ניוזלטר 'קולנו', פרשת השבוע

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

Events and Prayers Calendar
Subscribe to Weekly Newsletter ‘Kolenu’