תיקון שבועות זמן ללימוד עם הזרמים השונים ביהדות

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”medium” columns=”1″ order=”user” position=”right”]בברקלי, בעת ששהינו בה, היה ליל שבועות לילה מיוחד מאד. כל בתי הכנסת והארגונים היהודים קיימו יחד תיקון ליל שבועות אחד במרכז הקהילתי. בתי כנסת חרדיים וחב”ד, אורתודוכסים קונסרבטיבים ורפורמים, הומניסטים ואנשי התחדשות יהודית לימדו ולמדו יחד. מעבר לעובדה שהדבר יצר פסיפס נפלא של לומדים ומלמדים היה ייחוד נוסף לתיקון, כל אחד היה יכול ללמד בדרכו, ובמקביל לשיעורים שבהם הקפידו על שמירת הלכה, היו כאלו בהם היה שימוש בחשמל או במוזיקה.

אירוע מעורר השראה וכבר בשנתי הראשונה,  בכפר ורדים פעלתי לכך שנוכל לקיים תיקון משותף, ואכן בלימוד בבית הכנסת שלנו השתתפו מורות ומורים אורדתוכסים וחילוניים, וחלקו השני של התיקון נערך יחד עם הקהילה האורתודוכסית ופתחנו בלימוד משותף עם שני רבני הקהילות.

באופן כללי בעבודתי בקהילה במסגרת ארגון הלימוד למבוגרים עשיתי מאמץ מתמיד להזמין רבנים  אורתודוכסים רפורמים וחילונים, וכמובן גם מורות ומורים שאינם רבנים. מתוך הנחה ותפיסה שלימוד התורה של כל אחד מתעשר מכך שהוא שומע קולות אחרים, ושהמגוון רק מפרה. מסיבה זו גם בחרתי שהמניין המשפחתי יהיה מעורב ופעיל בלימוד גליל, שבו מלמדים זה לצד זה מורים מכל גוני הזהות היהודית.

כמי שלומד תורה הרבה שנים, ושאהבתי  ללימוד תורה היא המניע הראשון לבחירתי להיות רב , למדתי עם השנים שלימוד התורה שלי, ויכולת הבנת התורה שלי מתעצמת מכל קול השותף בלימוד. ידע הוא מרכיב חשוב ויש לו ערך בלימוד תורה, אך לעיתים הוא גם מהווה מחסום בפני תובנות עמוקות. באופן דומה ערכים ותפיסות עולם מאפשרים לרדת לעומקם של דברים אך במקביל יכולות להוות מגבלה. ולכן ככל שמגוון הידע בלומדים, ומגוון זוויות המבט גדול יותר, כן מתעצמת היכולת להבין את התורה לעומקה.

מסיבה זו נגרם לי עצב מבחירתו של מועדון צוותא לשתף פעולה עם ארגון צהר למרות שצהר דרשו כי רבנים קונסרבטיבים ורפורמים לא ילמדו בתיקון המשותף. החירה זו משקפת תפיסה צרה של לימוד תורה, תפיסה המשמרת היררכיות ובעיקר משמרת את החסמים העומדים בפני אדם חילוני בדרכו אל התורה.

התקווה האישית שלי היא שכל יהודי ייקח אחריות ליהדותו, ויבחן אותה לאור עמדותיהם של בקיאים ושאינם בקיאים, רבות ורבנים שונים, ושאר מלומדות ומלומדים. הבחירה של צוותא מסמלת בעיני בחירה מתחמקת שיש בה וויתור על אחריות זו. נכונות לשמר את הבלעדיות של האורתודוכסים על פירוש היהדות והבנתה. ייתכן שהדבר נובע דווקא מן הרצון לשמר את היהדות בקרן זווית ולהותיר את ישראל מדינת היהודים, אך לא ממש מדינה יהודית.

אני גם סבור שלו הייתם שואלים את צהר מה מניע אותם להיות שותפים באירוע זה הם היו אומרים שהוא נועד כדי להביא אל הלימוד אנשים שאינם מגיעים אליו בדרך כלל, אין בכך כל פסול, אך צריך לזכור גם שזו אינה שותפות.