ל”ג בעומר מדורה קהילתית,הסטוריה, מנהגים ושירי חג

יום זה, ( י”ח ) בחודש אייר, היום השלושים ושלושה לעומר, קוטע את אווירת הרצינות של ספירת העומר. העומר היא מידה ששימשה את חקלאי ארץ ישראל למדידת התבואה והם49 הימים שבין פסח לחג השבועות, כך של”ג בעומר נחשב “מועד קטן” כלומר יום חג בו מפסיקים את מנהגי האבלות כשאר ימי ספירת העומר.  

בל”ג בעומר חל מפנה לטובת צבאו של בר כוכבא במרד מול הרומאים והושאו משואות לבשר את הניצחון. ע”פ התלמוד ביום זה נפסקה מגיפה שהמיתה רבים מתלמידי רבי עקיבא.

רבי עקיבא, עודד את תלמידיו להתגייס לשורותיו של צבא בר כוכבא. מכיוון שעל פי השקפותיו  חירות היא המצרך היקר ביותר שיש לאדם.  צבאו של בר כוכבא הצליח להדוף את הרומאים במשך שלוש שנים, עד שהחליט הקיסר אדריאנוס לשלוח לארץ ישראל את אחד הגנרלים החזק והאכזרי ביותר, יוליוס סברוס. סברוס הגיע לארץ ישראל עם כוחות גדולים והרס עד יסוד את כל מעוזיו של בר כוכבא. בר כובכא נאלץ לסגת לביתר, עיר מבוצרת ליד ירושלים. במשך שנה צרו הרומאים על העיר. לבסוף, בשנת 135 לספירה, פרצו הרומאים את שערי העיר ובר כוכבא נפל בקרב. רבי עקיבא נתפס והוצא להורג בעינויים קשים, במסרקות של ברזל, אך ורק כי לימד תורה. מספרים שברגעיו האחרונים אמר “שמע ישראל, ה’ אלוהינו ה’ אחד”. בכך היה רבי עקיבא לאחד מ”עשרת הרוגי מלכות”  ומאז את ל”ג בעומר חוגגים היהודים כזכר למאבק על עצמאותם בארץ הקודש.

ל”ג בעומר הינו גם יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי ומאז הפך ליום הילולה לזכר הרב. הסיבה שלא ניתן ליום זה  שם הקשור בתוכנו. ועל תכניו נבע מפני שלא יכלו להכריז עליו בפומבי מטעמי זהירות מן השלטונות העוינים.

ממנהגי החג:

1. הדלקת מדורות ולהרבות באור: ל”ג בעומר הוא יום של שמחה, חתונות ושאר שמחות, יום של מדורות וקומזיצים. מנהג שמקורו בהילולה לזכר  רבי שמעון בר יוחאי במירון . ההסבר למנהג שביום פטירתו של הרשב”י היה יום מרובה אור. האש והעשן הנראים למרחקים  עזרו בעבר לצורך תקשורת בין ישובים המרוחקים זה מזה . באמצעות אש היו מודיעים על ניצחונות או אסונות . לזכר המדורות שהודלקו בפרוץ מרד בר-כוכבא וביום הניצחון  נהוג להדליק בל”ג בעומר מדורות. המנהג  רווח מראשית הציונות בכל רחבי הארץ כאשר נוסף מנהג טעים “צליית תפוחי אדמה” . 

2. הדלקת נרות: נהוג להדליק נרות רבים בבתי כנסת לזכר רשב”י וצדיקים אחרים.

3. קשתות וחצים:  יציאה לשדות עם חץ וקשת  , מן הכתוב: “תבוא בעומר תראה הקשת בצבע אחר והגאולה”  ההסבר ע”פ חז”ל שבימי הרשב”י לא הופיעה קשת בשמיים ( המסמלת סוף לפורענות) כיוון שבכוחו היה לשמור ולהגן בפני פורענויות והעולם לא נזקק לאות הקשת.

קשתות וחיצים שימשו בימי בר-כוכבא ככלי הנשק העיקריים בקרב. לזכר מלחמת בר-כוכבא ברומאים נהוג להכין בל “ג בעומר קשתות וחיצים ולשחק עימם ליד המדורה. מנהג נוסף הינו לערוך ביום זה ימי ספורט וטיולים .

 4. ביצים צבועות – מנהג יוצאי אשכנז המבטא ניגוד לאבלות

5. חלאקה – נהוג כי התספורת הראשונה לבנים בני שלוש מתקיימת בבוקר ל”ג בעומר ליד הקבר הרשמי של רשב”י בהר מירון. “מחליקים”  את כל שערות ראש הילד למעט הפאות שנשארות.

רבי שמעון בר יוחאי חי במאה השניה לאחר הספירה וידוע כאחד מאבות התורה שבע”פ, התורה הנסתרת והזוהר. רבש”י לחם ברומאים ובשל כך הוצא כנגדו גזר דין מוות. לפי האגדה התחבא רבש”י עם בנו אליעזר בתוך מערה במשך 13 שנה והיה אוכל מעץ החרוב, שותה ממי מעיין ולומד תורה. לרבש”י, שהאגדה מיחסת לו כוחות על טבעיים, נודע מפי מאליהו הנביא כי גזר הדין שלו מת יחד עם המלך שהוציא אותו.

רבש”י קבע את מקום מגוריו ובית מדרשו במירון ושם גם נקבר. מאז מהווה מירון מקום עליה לרגל של מאמיניו עד עצם היום הזה. לקברו של רבש”י מיחסים סגולות פלא, נהוג לעלות בל”ג בעומר יום השנה למותו של רבש”י  ולהשתטח על קברו. 

 מרד בר-כוכבא

שמעון בר כוכבא- בשנים 132-135 לספירה הנהיג בר כוכבא את יהודי א”י במרד כנגד הרומאים . בר כוכבא היה ידוע בכישוריו הצבאיים, כוחו הרב  וגבורתו.  בר-כוכבא אינו שמו המקורי אלא כינוי, לאחר מציאת המגילות הגנוזות במדבר יהודה התברר ללא ספק כי שמו המקורי של בר-כוכבא היה שמעון בן כוסיבא. מקור הכינוי בר כוכבא אינו ידוע וישנם מספר סברות: יש החושבים כי כוכבא הוא שם מקום ומקאן צורף לשמו, יש החושבים כי כינוי זה דבק בו בשל דבריו של רבי עקיבא “דרך כוכב מיעקב” לפי המסורת היה בר כוכבא מזרע דוד, ולכן ראוי למלוכה, וכן נמנה עם משפחת החשמונאים. אגדות רבות תארו את גבורתו של בר-כוכבא עד כי נחשב בעל תכונות על אנושיות. רבי עקיבא ותלמידיו כינו את בר-כוכבא  “מלח משיח” המתנגדים לו לא הצליחו להוריד את ההתלהבות העצומה והערצה לאיש.  בר-כוכבא שהנהיג את המרד וכבש את מרבית הארץ  לא הצליח לשמור על ניצחון זה לאורך זמן. בר-כוכבא מת עם לוחמיו בעת כיבוש ביתר. אגדות רבות נוצרו על מותו של בר-כוכבא , רובן הירואיות , כגון נחש הכיש את בר-כוכבא כי אילמלא אלוהיו הרגו מי היה יכול לו?”. יש המכנים את בר כוכבא  “בר –כוזבא”  בגלל שהכזיב.

אגדת מרד בר-כוכבא

הרומאים כבשו את ארץ ישראל והרסו את בית המקדש. במקום בית המקדש בנו הרומאים מקדש לאלילם יופיטר. הרומאים ובראשותם הקיסר אדריאנוס  גזרו גזירות על היהודים כגון איסור ברית מילה , לקיחת אדמות וכסף. לא כולם הסכימו לכניעה ובתוך מערות במדבר יהודה התאמנו המורדים היהודים ובראשם שמעון בן-כוסיבא. הוא היה מנהיג אמיץ וחזק  מאוד.  אל הלוחמים הצטרף רבי עקיבא ותלמידיו . כשראה רבי עקיבא את שמעון בן כוסיבא הוא התרשם ממנו מאוד ומעיניו שזרחו ככוכבים. הוא אמר ” דרך כוכב מיעקוב” ומהיום יכנו אותך בר-כוכבא כי תאיר לעם את דרכו לחופש כמו כוכב. המרד פרץ , על ההרים הגבוהים הודלקו מדורות גדולות כדי להודיע ללוחמים המורדים כי יש לצאת לקרב. בר כוכבא וחייליו נלחמו באומץ רב וכבשו לאט לאט את הארץ. יום אחד הקיפו חיילים רבים את מחנהו של בר-כוכבא ולקחו אותו בשבי. בר כוכבא הוכנס לכלוב אחד עם אריה מסוכן. האריה רצה לטרוף את בר-כוכבא אך בר-כוכבא לא נבהל הוא שלח מבט חודר אל האריה והאריה כאילו כושף נשכב לרגלי בר-כוכבא. בר-כוכבא עלה על גב האריה ורכב עליו אל החופש ואל חייליו. יחד הכו ברומאים ושחררו את הארץ מהכיבוש הרומאי.  על כל גבעה הודלקו מדורות המבשרות את הניצחון .

מרד בר-כוכבא מראי ההיסטוריה:

הסיבות למרד: אנדרינוס קיסר החליט לבנות מקדש  לאל זאוס בירושלים . הוא הבטיח ליהודים להקים בית מקדש חדש אך לא בירושלים (ביודעו מראש כי היהודים לא יסכימו לכך) . בנוסף גזר גזירות שהחמורה מכל איסור המילה. שני יסודות עיקריים אלו פגעו קשות בעם היהודי. בר-כוכבא  החל בגיוס יהודים לקראת המרד ברומאים. לא כולם הלכו עימו והיו יהודים (הנוצרים) אשר התנגדו לו וסרבו להתגייס לצבאו.  בר-כוכבא הכיר במגבלות צבאו ונמנע ממלחמה גלויה ועד 131 לספירה הסתפק בהטרדת הצבא הרומאי. פעולות המלחמה הראשונות 131 הצליח בר-כוכבא וצבאו לשחרר את ירושלים ובר-כוכבא הוכרז כנשיא ישראל. (אחד הדברים הראשונים הוטבעו מטבעות עם שמו  “שמעון נשיא ישראל” . שנתיים החזיק מעמד שלטונו של בר-כוכבא , לחוסר מזלו של העם היהודי רומא הייתה באותו זמן שרויה ללא מלחמה ופנויה לכוון את כל כוחותיה לדיכוי המרד וכיבוש מחדש . יוליוס סורוס נשלח ע”י קיסר רומא לסיים את המלחמה. לצבא בר-כוכבא לא היה סיכוי . סרויוס החליט על כיבוש עמדה אחר עמדה , למרות אי השוויון בכוחות המלחמה הייתה איטית בשל מאבקם העיקש של לוחמי בר-כוכבא. לאחר כיבוש יהודה וירושלים נסוג בר-כוכבא ולוחמיו לביתר. ביתר נבחרה בשל נתונים גיאוגרפים טובים (יושבת בראש הר, ניתן להגיע אליה רק מצד אחד וצבא גדול לא יכול להתקיפה). ביתר החזיקה מעמד כמעט שנה ונכנעה בשל הרעב.  התלמוד מספר על סיבה אחרת למפלת ביתר – בגידתו של כותי השומרוני שגילה לרומאים דרך מסתור להיכנס אל העיר. בקרב זה נהרג גם בר-כוכבא עם לוחמיו.

לאחר דיכוי המרד הארץ הייתה חרבה ירושלים נקראה איליוס קאפיטולינוס , הוחמר הפיקוח על איסור המילה ורדיפות נוספות כגון איסור לימוד תורה, קיום חגים ועוד. רבי עקיבא ורבי חנניה שהפרו את הגזירות הוצאו להורג לאחר עינויים קשים.  ירושלים אוכלסה מחדש ע”י נכרים סורים ומצרים. שם הארץ הוחלף ונקראה סוריה פלשתינה. רק במאה השנייה לספירה החלה התאוששות בישוב אך ללא מסגרת מדינית.

פינג’אן/ מילים: חיים חפר; לחן: משה וילנסקי
הרוח נושבת קרירה
נוסיפה קיסם למדורה
וכך בזרועות ארגמן
באש יעלה כקורבן
האש מהבהבת, שירה מלבלבת
סובב לו, סובב, הפינג’אן

נזכר הפינג’אן איך אליו
“חברה” הגיעו מקרב
איך מוטקה הג’נג’י רטן
“אחד לא יחזור כבר לכאן”
בדמע אין קצה, סובב הוא בעצב
סובב לו, סובב, הפינג’אן

שנים יעברו ודורות
גבולות וגשרים ומדורות
לזר לעולם לא יובן
מה טעם הזמר נוגן
צנחן ורזרבה, תמיד יזכר בה
ב”נגלה” נצחית של פינג’אן