מה היה חלקה של יהדות מזרח אירופה בטרם השואה

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”medium” columns=”1″ order=”user” position=”right”]בערב יום הזיכרון לשואה  אני רוצה להתבונן ביהדות מזרח אירופה שלפני המלחמה. לעיתים קשה לנו להבין עד כמה היוותה קבוצה זו חלק מרכזי מן העם היהודי. נדמה לי כי אנו נוטים לראות את ההרכב הדמוגרפי של עם ישראל לפי המצב העכשווי בישראל , ופחות מכירים את מצבו ב- 200 השנים שקדמו.

אתחיל דווקא מתמונת היהודים במדינת ישראל על פי מפקד האוכלוסין של הלשכה המרכזת לסטטיסטיקה)

בשנת 2013 מנתה האוכלוסיה היהודית בישראל 6,052,000 מתוכם 4,500,500 כ 75% נולדו בארץ.

2.5 מיליון נולדו לאב יליד הארץ ( לצערי שיטת המדידה של הלשכה מתייחסת דווקא למוצא האב)

683,400 נולדו לאב שמצאו באסיה.

893,200 לאב שמוצאו באפריקה

1925,100 לאב שמוצאו באירופה או אמריקה

כלומר לפי השימוש המקובל היו בישראל ב-2013  כ- 42% ילידי הארץ , 25.8 מזרחיים ו 31.6% אשכנזים.

אגב לפני העלייה הגדולה מחבר העמים בשנת 1972 היו בישראל 47.4% מזרחיים ו-44.2% אשכנזים,  וב- 1983 44.1% מזרחיים ו- 40% אשכנזים.

איני רוצה לגעת בדברי למשמעות הנתונים האלה מבחינת מדינת ישראל, ולשאלה אם יש בישראל 2015 משמעות למוצא או לא, אלא לשים לב דווקא לפער הקיצוני בין נתונים אלו למצבה של יהדות העולם, בייחוד ערב מלחמת העולם השנייה. תמונת החצי-חצי שעולה מנתונים אלו שונה לחלוטין מן המצב ערב מלחמת העולם שאליה אני רוצה להתייחס .

בשנת 1840 היו בעולם 3.8 מיליון יהודים מתוכם 3.2 חיו באירופה  (85% בערך) ו 550,000 באסיה-אפריקה-טורקיה ( 14.5%)

בשנת 1925 היו בעולם 14.8 מיליון יהודים מתוכם 9.5  באירופה (64%) 4 מיליון בצפון אמריקה (27%) ו- 930000 באפריקה-אסיה (6.2%)

ב- 1945 לאחר השמדה של ששה מיליון יהודים נותרים בעולם 11.4 מיליון יהודים מתוכם 5.1 בצפון אמריקה (45%) , 3.85 באירופה (34%) 1.25 באפריקה-אסיה (11%) ו- 0.55 בישראל (5%)

בשנת 2010 מתוך 13.5 מיליון יהודים , 43% בישראל , 42% בצפון אמריקה , 12% באירופה ו 3% בדרום אמריקה, אוסטרליה ודרום אפריקה.

כלומר ערב מלחמת העולם היו רובם של היהודים (90%) אירופאי או ממוצא אירופאי ( כמעט כל המהגרים באותה תקופה לצפון אמריקה הגיעו ממזרח אירופה).

מה משמעות הדברים ?

בעיקר בשל הגינות כלפי סיפור העבר. רצוי ומומלץ שסיפור העבר היהודי יכלול בתוכו גם את סיפורם של יהודים בארצות האסלאם, וגם בארצות נוצריות, אך אין הכרח לתת במה שווה לשתי הקבוצות. במאות ה19 והעשרים עד למלחמת העולם גרו רוב היהודים באירופה  שאלת שוויון הזכויות, ההשכלה, הרפורמה, החסידות, “המתנגדים” לתנועה הציונית, והתנועה הסוציאליסטית היהודית היו מרכיבים חשובים ומרכזיים בסיפור היהודי. סיפור אחר שמן הראוי לתת לו מקום הוא סיפור ההגירה הדרמטי של כ 3 מיליון יהודים ממזרח אירופה לעולם החדש – צפון אמריקה.

אגב , ייתכן שלגבי תוכנית הלימודים בישראל צריך להכריע באופן שונה, כי יש מקום להתייחס למוצאם וייחוסם של התלמידים דווקא. אבל כאשר אנו מספרים את הסיפור היהודי רצוי ומומלץ להתייחס להרכב העם היהודי במאות ה-19 וה-20.