שילוב של חדש וישן בדרך בה מקבלים את השבת

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”medium” columns=”1″ order=”user” position=”right”]מי אוהב את השבת? כך שרנו יחד בקבלת השבת הישראלית ביום שישי האחרון, ולאחריה את השיר “באה מנוחה ליגע”, קראנו כמה קטעים על השבת, שמענו סיפור והמשכנו לשיר. קבלת שבת שונה בתוכנה מאלה הנהוגות בבית הכנסת. 

תודה גדולה גדולה לשמוליק גרציאני על ההובלה בנגינה. שמוליק, עזרת לנו מאד להמריא אל מחוזות אחרים.

טקסי קבלת שבת ישראלית מתחילים להיות יותר מקובלים בארץ. הם יונקים השראה מקבלת השבת הקיבוצית, וגם מזו שחיברו מקובלי צפת במאה השש עשרה. הם משלבים חדש בישן, ומחברים בין יהודי לישראלי. יש כאן הצעה למתווה אחר לטקס הכנסת השבת. במקומות מסוימים נועד טקס זה לציבור חילוני, ובאחרים הוא משלב בין דתיים לחילוניים. סביב טקס זה נוצרו בישראל גם מספר לא מבוטל של קהילות חילוניות בין הבולטות שבהן “ניגון הלב” בנהלל, ו”בית תפילה ישראלי” בתל אביב.

האמירה של כל הטקסים האלו בעיני, היא הצמא לרגע של רוחניות, לשבירת שגרה, לנסיון להתעלות מעבר לשגרת החיים. אמירה שנייה היא, שאת הצמא הזה אנו יכולים להרוות מתוך המסורת התרבותית של עמנו, בתנאי שנדע לבחור ולחפש כל הזמן את האיזון בין חדש לישן. קיבלתי מן המשתתפים הדים חיוביים רבים על החוויה ואני מקווה שנחזור על אירועים כאלה בקרוב.

אם אתם רוצים לסייע בארגון האירוע הבא, אשמח אם תפנו אלי.