מהנעשה במנין חגיגות השבת האחרונה

[shashin type=”photo” id=”350″ size=”medium” columns=”max” order=”user” position=”right”]השבת האחרונה, 16 באוגוסט, היתה מרובת חגיגות: 

יום הולדת ה-80 של חברנו פטר הורביץ. פטר קרא בטעמי המקרא את החלק שלו בפרשת השבוע, וספר לנו כיצד נזכר בפרשה שקרא בהיותו בר מצוה.

[shashin type=”photo” id=”2550,2551″ size=”small” columns=”2″ order=”user” position=”left”]בעת ביקורה של נינה, אשתו, בליטא, היא מצאה בחנות יודאיקה דפי קלף פרומים של ספר תורה, שנמכרו כבודדים והחליטה להביא לפטר במתנה אחד מדפי הקלף, וכך עשתה. הוא, למרות תמיהתו מדוע מצאה לנכון להביא לו זאת, העיף סוף סוף מבט, וזיהה שהיא בחרה, ממש במקרה, בדף מפרשת בר המצוה שלו, פרשת עקב. תודה על הקריאה, ועל הספור והרבה תודות על ה”קידוש” העשיר והטעים שהכינותם, פטר ונינה.

[shashin type=”photo” id=”4155″ size=”medium” columns=”max” order=”user” position=”right”]בשבת זו קראה חברתנו אסתר סילבר בפעם הראשונה בחייה, בטעמי המקרא מן התורה, ואת ההפטרה בטעמיה. תודה לאסתר על המאמץ שהשקיעה, בלימוד הקריאה בתורה וההפטרה, ועל הדרשה שנשאה, ובה שיתפה אותנו במסע חייה. למעשה היתה אסתר אמורה לחגוג את “בת המצוה” שלה בשבת זו, וציפתה שנכדה ואימו יגיעו מקנדה כדי להשתתף, אך עקב המצב הבטחוני בארץ החליטה כלתה לא לבוא, ו”בת המצוה” נדחתה לשנה הבאה (ברצון האל).

דבריה, הן החלק שהוקדש לפרשה והן זה שעסק במסעה האישי אל היהדות, ארץ ישראל והציונות, היו מעניינים, ולמרות שנכתבו באנגלית, היא תרגמה אותם לעברית תוך כדי קריאה בצורה מופלאה. כל הכבוד אסתר!

אסתר, כה למדנו, היא נכדה לרב אורתודוקסי מכובד שהגיע לקנדה מרוסיה עם משפחתו. הוריה והיא לא שמרו על המסורת היהודית. ובכל זאת, משהו משך אותה לעלות ארצה בגיל 16, לאחר התיכון ולשרת בצה”ל; לשוב אחר כך לקנדה, לסיים לימודי רפואה; ובסופה של הדרך לחזור לארץ, מקום בו היא מרגישה בבית. היא מצאה כאן בני משפחה רחוקים בשושלת, שאימצוה אל ליבם, ובעקבותיהם הגיעה לכפר ורדים ולקהילה שלנו, ומצאה את מקומה. היא עדיין נמצאת בתהליכים של “עליה” לכפר ורדים למרות שהיא “עולה” לכאן דוקא מירושלים… ובמנין המשפחתי שלנו, מצאה את הדרך ללמוד ולהתחבר למסורת היהודית כדרכה.

[shashin type=”photo” id=”356″ size=”medium” columns=”1″ order=”user” position=”right”]ואחרון אחרון חביב, נהנינו מקריאתו המושלמת של עודד קופיאן שמלאה שנה מיום בר המצווה שלו.  

קולך הערב עודד, והקפדתך על הטעמים ממש מחממים את הלב.