ערב של גאווה

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”medium” columns=”1″ order=”user” position=”right”]ביום ראשון הקרוב, 29.6, בשעה 20:00, נקיים “ערב של גאווה”. הערב נועד לאפשר נראות לחברי הקהילה הלהט”בית בכפר בפרט  ובאזורנו בכלל, ולאפשר לנו ללמוד ולהבין יותר את חברי הקהילה ותחושותיהם.

מדוע אנו בוחרים לקיים ערב כזה בקהילה דתית? ומדוע לי, כרב מסורתי, הערב הזה חשוב במיוחד?

לא סוד הוא, שהתורה אוסרת על יחסי מין בין גברים ואף מכנה אותם תועבה, אבל פחות מוכרת היא ההצעה של אחד התנאים כי תועבה – פירושה פשוט ומינורי תועה אתה בה, וכי התורה אמנם אסרה על יחסי מין בין גברים, אך לא אסרה על הנטייה המינית.

איני רוצה להתייחס בדברי כאן לעמדתי ההלכתית בנושא יחסי מין, אומר רק שהיא מורכבת ושאשמח לענות לכל שואל/ת באופן אישי ולסייע בידו/ה להגיע למסקנותיו/יה האישיות. אומר גם שאשמח לנהל טקסי התקשרות/נישואים בין בני אותו מין, וכי אני תומך בהסמכת הומוסקסואלים לרבנות.

יש לזכור, השאלות ההלכתיות נוגעות נקודתית לחדר המיטות, ההלכה בחרה להתעסק איתן, ולהנחות כל יחיד/ה לגבי האסור המותר והראוי, אבל ההלכה מתנגדת להוציא את חדר המיטות החוצה ולכן השאלות החברתיות ציבוריות אינן קשורות בחדר המיטות.

מבחינה ציבורית עלינו לזכור שני עקרונות חשובים שההלכה והשפה היהודית מנחילים לנו.

עקרון אחד – החובה לאהוב כל אדם, לקיים כל אדם ולזכור, כי כל אדם נברא בצלם. חובה זו מחייבת אותנו לאהוב כל אחד כהנחת מוצא ולנסות לסייע בידו לחיות חיים טובים. החובה לקיים כל אדם גם מזכירה לנו את הסכנה שבהשתלחות בחברי הקהילה הלהטב”ית, השתלחות שיוצרת מצב בו שיעור ההתאבדות בקהילה עולה משמעותית משיעורה באוכלוסיה (בערך פי ארבעה), וכי עדיין חברי הקהילה, ובאופן מיוחד הטראנסג’נדרים, חשופים בעוצמה מרובה לפשעי שנאה.

עקרון שני – מצוות פרו ורבו , והחובה ליישב את העולם. ההלכה היהודית רואה בהבאת ילדים לעולם וגידולם אחת המצוות החשובות ביותר, ולדעת פוסקים רבים ניתן לקיימה גם בילדים אותם אתה מגדל למרות שאינם מזרעך. דווקא הסדרה ותמיכה בבני הקהילה הלהט”בית תאפשר ותעודד הקמת משפחות עם ילדים.

את העמדות שלי בנושא לא גבשתי רק מתוך קריאה ולמידה של המקורות. ההכרות האישית שלי עם הומואים לסביות וטרנסג’נדרים חדדה את ההבחנות וההבנות שלי. תפיסת העולם שלי מנסה לשלב בין המחויבות לשפה הדתית- הלכתית, השפה המוסרית, לבין האמפטיה והסימפטיה.

ביום ראשון הקרוב אנו נפגשים לשמוע , להקשיב ולשאול. בעיני גיבוש עמדות ותפיסות עולם מתחיל תמיד בהעמקת ההכרות עם הנושא – אשמח לראותכם.