התנהגות של מפורסמים ויהדות

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”medium” columns=”1″ order=”user” position=”right”]במהלך השבוע התפרסמו הידיעות על זמר מפורסם שקיים יחסי מין עם קטינות, מה יש ליהדות להגיד על כך—תלוי את מי שואלים.

השבוע אני בוחר לעסוק באחת הסוגיות המורכבות שמעמתת את התרבות המערבית עם התרבות המסורתית ובמקרה שלנו עם המסורת היהודית. עם זאת, חשוב לזכור: התרבות המערבית הוא מונח שמייצג במקביל שני דברים, תפיסה הגותית תרבותית ולמולה פרקטיקה התנהגותית. במקרה שלנו ערך המפתח המערבי שעומד לפתחנו הוא הזכות לבחור, ועימו התפיסה שמה שלא אסור לפי חוק הוא מותר.

הדיווח על הפרשה, וגל ההדים והתגובות שהביאה חשפו שני נדבכים של התרבות שלנו: תופעת הערצה שמאפשרת לצעירות (מן הסתם גם לצעירים) להתנהג באופן שונה מן המקובל; ושכרון כח שמאפשר לאנשים לקחת כל מה שביכולתם להשיג ללא אמות מידה ברורות של טוב ורע.

מעבר לזה נראה שברקע הדברים עומד הדיווח שהסיפוק המיני הוא חשוב וראוי, ומתיר גם התנהגויות לא ראויות ופוגעניות.

כשיורדים לעומקם של דברים עולות לפני שתי נקודות: האחת תחושת חסר העוטפת רבים מאיתנו וגורמת להם להרגיש צורך בסיפוקים ורצוי מיידים, והשנייה – העצמה של הזכות לבחור על פני כמעט כל ערך רצוי לי, או בניסוח מתון מעט: מותר לי לעשות כל דבר כל עוד איני פוגע באדם אחר.

בעיני, מתמודד עולם התוכן היהודי בצורה שונה עם הדברים; הוא מנסה להעניק משמעות לחיים, אך יחד עם זאת קובע כללים ברורים לאסור ולמותר. הרבה יותר ממה שהחוק, שהוא מצומצם יחסית, דורש בתחום הבין אישי. בעוד העולם היהודי מציג מגבלות שונות, כאלה התואמות תפיסות מוסריות רווחות כמו האיסור על ניאוף; ואחרות שאינן קשורות באופן ברור לעולם המוסרי כמו, למשל, איסור נידה; או אלה המתנגשות עם המוסר המערבי המקובל, כמו איסור על משכב זכר. מודל שיכול לקרב בין העולמות הוא כזה המקבל את הנורמה הליברלית אך מדגיש את הפגיעה באדם אחר.

לפי מודל זה כל מעשה שאחד המשתתפים בו עלול להתחרט עליו לאחר זמן הוא פגיעה. כל מעשה שפוגע בהתקשרות הזוגית שלך (מעשה שאת/ה בוחר/ת להסתיר מבן/בת הזוג), וכל מעשה שיש בו הנאה מניצול מצוקתו של האחר (בהכללה כמעט כל הזנות והפורנוגרפיה) הוא פסול. זה אתגר קשה, כי הוא דורש מאתנו לא להיכנע לדחפים פנימיים.

דן אריאלי מדווח על ניסויים שהראו כי עוררות מינית משפיעה מאד על שיקול הדעת ומאפשרת לאנשים להחליט בניגוד לצו מצפונם, אך למרות זאת צריך להתייחס לצרכי הגוף, ואסור להיתפס לתפיסות יהודיות הרואות בגוף ובצרכיו דברים פסולים ופגומים. מאידך אסור לתת להם לגרום לנו לפגוע באדם אחר או בעצמנו. עלינו לחפש את המקום הראוי בו קהילתיות, עזרה לזולת ומסע רוחני הם מרכיבים של חיפוש המשמעות שבחיינו לצד הסיפוקים האישיים.

בחודש דצמבר תקיים כנסת רבנים ישראל יום עיון בנושא דתיות ומיניות, הבחירה בנושא נעשתה עוד קודם לפרסום החדשותי השבוע , והיא מייצגת הבנה כי מדובר באתגר רוחני מורכב. הנושא אינו פשוט כלל, אך אני חושב שהדיון בו חשוב, הכרחי וראוי.