פתיחת שנת הלימודים, סליחות והקמת וועדות

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”medium” columns=”1″ order=”user” position=”right”]קשה היה לי לבחור על מה לכתוב השבוע. מן הראוי להקדיש מדור זה לפתיחת שנת הלימודים ולחשיבות בית הספר והכבוד למורים, ולא פחות מכך ראוי להקדיש דברים לחודש אלול ובייחוד למושגים: סליחה ועבירות בין אדם לחברו, אבל מאד חשוב גם להסביר את המהלך של הקמת הוועדות ומדוע הוא כל כך כל כך חשוב.

אנסה לחבר קצת בין שלושת הדברים. חשיבות בתי הספר היא בכך שהם נותנים לנו את היכולת להבין את העולם, להעמיק את הידע שלנו, ואת מיומנות החקר שלנו. למידה טובה היא כזו שמגרה סקרנות ומאפשרת לכל אחד להביא לידי ביטוי את תכונותיו האישיות. קהילה מצליחה היא כזו שבה לכל אחד יש מקום, והדברים שהיא עושה שייכים לכולם. בגלל שלא ניתן שכולם ינהלו הכל ויחליטו על הכל, חלוקת התפקידים והאחריות בין רבים היא דרך לאפשר לכל אחד להביא לידי ביטוי את שמעניין אותו ואת הייחוד שלו.

עבירות שבין אדם לחברו הן תחום קשה ומורכב. פגיעות רבות אינן נגרמות מתוך כוונה רעה, לעתים הן אפילו באות ממקום של כוונה טובה, ולעתים בהעדר תשומת לב.

אחד האתגרים החשובים בעיני בלימודים בבית ספר, הוא לצמצם את ההיבט ההיררכי של הלמידה, וליצור מצב בו כולם לומדים מכולם, התלמידים לומדים אחד מן השני, המורים מן התלמידים והתלמידים מן המורים. קהילה במהותה אינה מערכת היררכית אלא מרחב של שווים שעושים יחד. למידת עמיתים ושותפות בבניית פרויקטים משותפים היא כלי חשוב ביצירת יתר רגישות של אנשים זה לזה. היא מצמצמת את היכולת שלנו להתכוון לטוב ולעשות רע, והיא גורמת להגברת תשומת לב בעניינים, שאנו יודעים שהם בנפשם של חברינו.

כך אני רואה את החיבור בין בתי ספר ולמידה לבין קהילה שמופעלת על ידי כלל חבריה, להגברת רגישות ומודעות בין אדם לחברו. יהי רצון שנוכל לרתום את כל הכוחות הללו יחד כדי לחדש עלינו שנה טובה ומתוקה.