[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”medium” columns=”1″ order=”user” position=”right”]השבוע בראש חודש כסלו ערכו “נשות הכותל” תפילה המונית לציון 25 שנה לתפילותיהן ליד הכותל המערבי.
שינויים רבים חלו במהלך שנים אלה.
התחילה בכך קבוצת נשים קטנה שזכתה לביקורת מרובה, כי פעילותן נתפסה כפרובוקציה. כמעט לא היה גורם בעל סמכות בעולם האורתודוכסי שגיבה תופעה זו, שנחשבה לשולית ולכן לא זכתה להתייחסות מרובה.
הקבוצה דבקה בדרכה, ובזכותן של נשים להתפלל בכותל כדרכן, גם אם לעתים נדמה היה שזו עבירה על החוק. שינוי דרמטי חל לאחרונה במעמדה של הקבוצה, מחבורה (אזוטרית) שולית היא הפכה לנציגה של תפיסה אחרת של מקום היהדות בישראל, המאפשרת ומעודדת מגוון של דרכים ודעות. נשים אורתודוכסיות שלא חלמו על היום שבו יעזו להתעטף בטלית, מצאו בקבוצה משענת לחיפוש מקום ומרחב המאפשר הבעה עצמית, ומגע עם הקודש.
כתבה אחת ממשתתפות התפילה : “אין לי כרגע יכולת להעלות על הכתב, ולו מקצת מהרגשות שהציפו אותי במשך שעות ארוכות היום בעקבות התפילה. זו היתה חוויה של תיקון. אני רוצה להגיד תודה לכל מי שנתנה יד או קול כדי לקיים את התפילה הזאת. זיכיתן אותי במשהו שלא הרגשתי כבר בערך עשרים שנה, מהיום בו הודרתי מהרחבה המרכזית של בית הכנסת ונשלחתי אל הקומה השניה מאחורי הוילון. פשוט אין לי מילים לתאר עד כמה התפילה הזאת היתה משמעותית עבורי. כבר לא האמנתי שתפילה יהודית מהסוג הזה יכולה לגעת בי בכאלו עוצמות של רגש וכוונה.”
אני מקווה שזהו רק צעד נוסף בדרך ליצירתה של יהדות ישראלית, יהדות מאפשרת ומקרבת, שנותן לכל אחת ואחד לעשות את הצעדים קדימה במסע הרוחני שלהם.
Leave a Reply