הכנסת ספר תורה

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”medium” columns=”1″ order=”user” position=”right”]ביום ראשון כתבתי אות בספר תורה,

שנכתב על ידי מתפללי המניין האורתודוכסי בשלב ב’ והוכנס לבית הכנסת. זהו הספר הראשון שנכתב על ידי המתפללים והוא ביטוי לשתוף פעולה של מתפללים מרקעים ועמדות שונים, לחבור יחד ולסייע לבית הכנסת שלהם.

דברי התורה שנאמרו בארוע עסקו במדרש על מתן תורה, המדבר על עלייתו של משה למרום לקבל תורה ועל התרסתם של המלאכים מדוע לתת את התורה לאדם שהוא נחות,  ובתשובתו של משה היא שלמצוות אין רלבנטיות למלאכים. מדרש זה מדגיש שהתורה מסורה למי שיכול לעשות טוב ויכול לעשות רע. והתורה נועדה רק למי שזקוק ונדרש לקבל החלטות לטוב ולרע.

את קבלת התורה אנו מציינים בשבועות בעיקר בלימוד שלה והאתגר שלנו כמניין משפחתי היא לעשות כל שביכולתנו שכל אחד מכל רקע והשקפה ירגיש שלתורה יש מקום בחייו ( חילוניים , נשים , דתיים , גברים וכיו”ב). החכמה הוא ליצור לימוד שאין לו הנחות יסוד , ואין צורך להגיע בו דווקא למסקנה מסוימת. מטרת הלימוד היא להעמיק את הידע ולחדד את ההחלטות של הלומד , מסיבה זו ככל שקולות שונים ועמדות שונות נוטלים חלק בו הוא הופך משמעותי וחשוב יותר.

חג מתן תורה הצטרף למעשה לחג חקלאי שקדם לו חג הקציר, והמועד בו מתחילים להביא את הביכורים. שיבת ציון אפשרה לנו לקיים מחדש חגיגות אלה, ולהנות מיבולה של ארצנו. בכך, נוסף לחג מימד של חיבור לארץ ולאדמה. נדמה לי כי זהו קול חשוב שעלינו להכניס לתכני השבועות שלנו קול של חיבור בין חיי מודעות לחיי מעשה ואדמה, קול בו העיסוק ברוח נלווה לעיסוק בחומר.

אני תקווה כי נזכה בכפר ורדים לקיים לימוד שכולם ירגישו שיש להם חלק בו וקולם נשמע ונשקל, בו כל אחד יכול לבחור את המסע הרוחני והיהודי שלו על פי דרכו, והמסע הרוחני אינו בא על חשבון חיי המעשה הארציים.