עינת ועופר מטיילים בארה”ב – פרק 2

[shashin type=”photo” id=”4144″ size=”medium” columns=”1″ order=”user” caption=”y” position=”right”] יום שלישי 29 ביולי, נוסעים ל-Mount Rushmore. שכרנו מכונית קטנה כדי לא לנהוג בצובוקי בכבישים הצרים. בדרך להר בו נחצבו הראשים הענקיים של ארבעה נשיאים של ארה”ב, שמתגלים לנו תוך כדי נסיעה: ג’ורג’ וושינגטון, תומס ג’פרסון, אברהם לינקולן ותיאודור רוזבלט. במרכז המבקרים קצת סרטים המסבירים איך יצרו את הדבר המופלא הזה, ומגיעים למסקנה שאם למישהו יש בארה”ב חלום – אפשר להגשימו. (אז עדיין לא דיברו על פגיעה בטבע, אבדן חיי פועלים וכו’, ויתכן שהיום הביצוע היה מסורבל יותר, או שלא מתממש בכלל). 

[shashin type=”photo” id=”4262,4255″ size=”medium” columns=”2″ order=”user” caption=”y” position=”center”]

מנסים לחזור לאוטו השכור אך אויה! חוסר תשומת לב בכניסה לחניה… ואיננו זוכרים באיזה חניון הוא נמצא. עשרים דקות מורטות עצבים (הכרנו את כל המכוניות בחניון הלא נכון) עד שסוף סוף נמצאה האבדה ואפשר היה אפילו לצחוק…. ממשיכים בטיול לכיוון הגבעות השחורות.

[shashin type=”photo” id=”4271,4279″ size=”medium” columns=”2″ order=”user” caption=”y” position=”center”]מסלולי דרך נפלאים מעברים ממש צרים (מזל שלא הגענו בצובוקי), נופי צוקים מרשימים, בופלואים (בופלו ברבים) חיות גדולות מגושמות ומבט אווילי.

30.7 – מחזירים את הרכב השכור ונוסעים לכיוון Lander. עיירה שכוחת אל שנמצאת בוויומינג. אם בדרך כלל הדרכים ארוכות, הרי שזו התארכה יותר מהרגיל. נוף צחיח לאורך מאות מיילים. מימין ומשמאל רק עשב מקצה האופק ועד קצהו.

[shashin type=”photo” id=”4244,4282″ size=”medium” columns=”2″ order=”user” caption=”y” position=”center”]אנו מגלים שעם האוכלוסייה נעלמה גם התקשורת עם העולם החיצון (קשה כי הידיעות מהארץ לא משהו ורוצים להיות מעודכנים). מרוב שעמום אפילו ה GPS התחיל להוסיף “קישוטים”….. בסופה של דרך משעממת עצרנו לחנית לילה בקמפ קטן וחביב ליד Lander, בדרכנו ל-Yellowstone National Park. המחנה נמצא ליד מאגר מים (מהפשרת השלגים).

31.7 – יום ההולדת של עדי. מתעוררים ומקבלים בשורות נפלאות! מנסים ליצור קשר עם עדי ועומר כדי לברכם. בשלב מסוים עלינו על זנב רשת סלולרית והצלחנו לדבר עמהם.

[shashin type=”photo” id=”4264″ size=”medium” columns=”1″ order=”user” caption=”y” position=”center”]

נכנסים לפארק Teton בדרך ל-Yellowstone והכבישים הופכים להיות צרים בלי שוליים. נהיגה אחרת שתלווה אותנו לאורך כל הביקור בפארק. נוסעים בשיירה שמדי פעם פתאום נעצרת. כולם מסתכלים ומחפשים את חיות הבר. המון ביזונים (מה שאתמול נקרא בפינו בופלו) והם עומדים כאילו במשמרת לתצוגה. וכמובן שגם להם עושים “book”.

[shashin type=”photo” id=”4254,4265″ size=”medium” columns=”2″ order=”user” caption=”y” position=”center”]

פארק פשוט מדהים ביופיו. כולו מעשן, אתרים מלאי קיטור בריח “חמת גדר”. שילוב של נופי מדבר עם מים רבים, מפלים גועשים, ובעלי חיים שבד”כ רואים רק בתמונות (דובים לא ראינו, אבל מספרים שגם הם מסתובבים כאן). תצורות נוף מרשימות, הולכים הרבה נוסעים המון מרחבים לא מוכרים.

ישנים בקמפ הקרוואנים היחיד שנמצא בפארק. גם בו אין קליטה וזה ממש מוזר לנו (החיים ללא אינטרנט).

2.8 – שבת בבוקר יום יפה החלטנו שהענקנו כבוד מספיק ל-Yellowstone park, ואנחנו בדרכנו לאתר האחרון Old Faithfull. הגייזר הגדול מכולם שמתפרץ כל 90 דקות לפי הסיפורים. כשאנחנו היינו לקח לו 100 דקות. הזדקן, מה לעשות…..

מאות אנשים מתקבצים לקראת השעה המיועדת. תופעה מאוד מיוחדת. ההתפרצות מרשימה למדי. טיול רגלי נחמד, טיפוס לנקודת תצפית על העמק והגייזרים. בירידה בריכה טרמית שגועשת כל כחמש עד שבע דקות.. עוד מבט על ה Old Faithfull המתפרץ והפעם מרחוק. סיבוב רגלי קצר בין אוסף גייזרים שונים ואנחנו בדרכנו לאוטו. בקתות נופש שמזכירות מעט מחנה פליטים ואנחנו בדרכנו אל מחוץ לפרק ילוסטון.

[shashin type=”photo” id=”4267,4268,4269,4270″ size=”medium” columns=”4″ order=”user” position=”center”]

נהיגה מקסימה על כביש 191 צפונה לאורך מעבר הרים. נחל משמאל ולפעמים מימין, הרים גבוהים והרבה ירוק. בנחל סירות רפטינג וקייקים, ואנחנו מגיעים חזרה ל-HW 90, עליו אנו נוסעים לעיר BUTTE. הפעם חנינו בקמפ של חברת KOA. נחמד לראות ששמרה על הרמה הגבוהה מלפני שנים. מרכז מבקרים גדול מלא בשום דבר, נוף יפה על ההרים ועל פסל של הלנה שממוקם מעל לעיר על הרי הרוקי.

3.8 BUTTE עיירת כורים ומכרות שהוקמה אי שם בשנת 1872 על בסיס מחפשי הזהב. מהר מאד עברו לכריית כסף, וכשגם מקורותיו הידלדלו, גילו נחושת. תוך כמה שנים העיר גדלה ל 100 אלף תושבים, בנתה כמה מיליונרים והפכה למרכז הגדול ביותר בין שיקגו לסיאטל. כיום זו עיירה עם 30 אלף תושבים בלבד, המנסה לשקם עצמה. מכרה אחד בלבד נותר פעיל והשאר הם ציוני דרך לעיר שירדה מגדולתה. מוזיאון מכרות מעניין משחזר את תקופת הזהב ( או הכסף או הנחושת….) של העיר.

[shashin type=”photo” id=”4252,4272,4284″ size=”medium” columns=”3″ order=”user” caption=”y” position=”center”]

לקראת הצהריים אנחנו חוזרים לכביש ונוסעים ל SPOKANE. נסיעה לא קצרה ואנחנו מגיעים לקמפ בצפון SPOKANE די מאוחר. המיקום שמצאנו (כניסה והתמקמות לבד – המשרד סגור ונשלם בבוקר…) די צפוף בין עצים וצמחייה. בבוקר נתעורר ונגלה שדה תעופה מקומי ליד הגדר. טוב שהמסוק הניע רק בבוקר….

4.8 התארגנות בוקר קצרה ואנחנו בדרך לבנק לטפל בכרטיס האשראי שלי שבוטל משום מה. הבנקאי נחמד, מסייע, רגוע ומוצא פתרון שלמיטב ידיעתנו היה בלתי אפשרי. הוא משוחח עם חברת האשראי ומחייה את הכרטיס. אנחנו יוצאים לבדוק את הכרטיס, איך לא – בTJ MAX, ועינת זוכה בבגד ים נחמד (וזול…).

עוד משימה לפנינו היום – המעבר לקנדה. כל מפגש עם הרשויות מעט מלחיץ אבל במעבר הגבול OSOYOOS הכל עובר כשורה. הדרכונים מקבלים חותמת קנדית ואנחנו בקנדה. עצירה להצטיידות בעיקר בירקות ופירות שאותם מיעטנו לקנות לפני מעבר הגבול, ואנחנו ממשיכים צפונה. חם. מאד חם.[shashin type=”photo” id=”4285,4283,4286″ size=”medium” columns=”3″ order=”user” caption=”y” position=”center”]

נוסעים על כביש 97 לכוון PENTICTON ולא מודעים לכך שזה סוף שבוע של פסטיבל בעיר. אחרי הקמפ השלישי שאין בו מקום אנחנו מבינים את הבעיה…. למזלנו אנחנו תופסים את המקום האחד לפני אחרון שנשאר בקמפ בעיירה בשם SUMMERLAND. מזל שצובוקי לא גדול…. חיבור למים וחשמל (ביוב אין. גם לא נקודה מרכזית. אפשר להזמין ביובית שתגיע לרוקן לך את המיכל תמורת סכום לא קטן. לחילופין אפשר להרשם ולאחר יומים היא ממילא עוברת אצל כולם…..). יתרונות הייצוב האוטומטי של צובוקי מוכחות שוב ולמרות השיפוע אנחנו מאוזנים ויציבים. השכנים מימין זוג עם ילדה משוויצריה, משמאל זוג קנדי עם קרוון ישן נגרר. הם אלה שתפסו את המקום הפנוי האחרון…..

5.8 בבוקר הליכת בוקר קצרה לאורך אגם OKANGAN. מה נגיד לכם כל כך רגוע יפה ושליו. יש אפילו חוף מיוחד לכלבים….ומרינה. מתארגנים ומתחילים בנסיעה צפונה. למודי לקח מהחיפוש אחר מקום אנחנו מתקשרים לקמפ הבא ומתבשרים שהכל פנוי ואין בעיה. הגענו ל –WILLIAMS LAKE, ולאחר חיפוש מצאנו את הקמפ ואכן לא הייתה בעיה. נוהל כביסה, איש השרות נחמד ומגלה לנו את הקוד לכניסה לשירותים ולרשת ה WI FI. מחר יום נהיגה לא ארוך.

6.8 התחנה הבאה Vanderhoof עיירה קטנה, קמפ חביב מטופח מאוד. מזרקה קטנה, משחקים – מגרש דמקה (במבי ניצח), השלכת פרסות על עמודים, וחתול לבן…

7.8 – היום האחרון לנסיעה הארוכה, היום מגיעים ל – Hazelton, נסיעה של 5 שעות, בצד הדרך רץ לו דובון, נראה צעיר וממש חמוד. לפי ההסברים הוא היה “סתם” דב שחור ולא גריזלי. כמובן שתוך כדי נסיעה למרות שאנחנו גבוהים לא הספקנו לצלם. בתקווה שנפגוש (מרחוק) עוד כאלה.

עוצרים ב”עיר המחוז” Smithers, עיירת סקי. למרות שאנחנו בחודש אוגוסט על ההרים מסביב עדיין יש שאריות שלג. ההרים נראים כמו סוסים אינדיאנים שחורים עם כתמים לבנים, מקסים.

ממשיכים ליעד הבא: קמפ K’san ב -Hazelton, מקום הכינוס של קבוצת המטיילים לאלסקה. השמיים אפורים ויורד גשם זרזיפי מעצבן.

[shashin type=”photo” id=”4274,4287″ size=”medium” columns=”2″ order=”user” caption=”y” position=”center”]
ברישום לקמפ מבינים שרבים מחברי הקבוצה כבר נמצאים. כמובן שכל מי שפוגשים ישר שואל “שייכים לקבוצה?”  נראה שאנחנו נהייה ה”תינוקות” שבחבורה. והמדריך, מנהל הקבוצה ספייק אמר ”באתם לטייל עם הגויים?” כולם מקבלים ווסטים צהובים כדי שנזהה את חברי הקבוצה,ומתחילים להכיר את שותפינו למסע. עדיין לא כולם הגיעו. למחר מתוכננים סידורים וארגונים. מקוים שאתם נהנים מהסיפורים. להתראות בהמשך ובינתים קצת תמונות:

איך נראה בית האוטו שלנו מבפנים:

[shashin type=”photo” id=”4161,4162,4163,4164,4165,4166″ size=”medium” columns=”3″ order=”user” caption=”y” position=”center”]