סוכת שלום תשע”ו

[shashin type=”photo” id=”4570″ size=”medium” columns=”1″ order=”user” position=”right”]הפרויקט של סוכת שלום עדיין נמשך היום, בפעילויות הנוער החל משעת הצהרים cרחבת בית הכנסת של המנין, קך כבר אפשר לגמור את ההלל על האירוע של אמש.  אותו חלק של המבוגרים שהיה ארוע מאד מאד מוצלח.  אילו כך היתה מערכת היחסים של הישראלים, בני כל העדות והדתות, היתה מדינתנו מקום נפלא ומושלם.  עדיין לא כך וכולנו שהתכנסנו שם מודעים שעבודה רבה לפנינו ומתפללים שנדע למצוא את השביל הנכון….  

אנחנו כאן בגליל חיים את היום יום במערכת יחסים שדרוש להעמיקה, אך ככלל כולנו נהנים מיחסי שכנות טובה, רבים גם מפתחים יחסים של חברות איתנוה בנוסף לשתוף בעבודה, בעסקים ובמסחר, אך בכל אחד מהמגזרים ישנם קיצונים שמנסים לדחוף את כולנו אל הסתגרות, אי קבלת האחר ופחדים המובילים אותנו לאסונות מתמשכים, לאבדן חיים לרציחות נפשעות ולמעגל אימים שאסור שניתן לו להשתלט על חיינו.

בפאנל של ראשי מועצות באיזור ובפאנל של אנשי הדת נשמעה שוב ושוב הקריאה:  כולנו בני אדם, כולנו מאמינים באל אחד וכל אחת מהדתות קוראת לאחוה ולשלום.  לא תמיד אלה המדברים בשם האלוהים בו הם מאמינים, מיצגים רוח זו ולא תמיד הפוליטיקאים מובילים לכיוון זה, אך בסך הכל כולנו רוצים לחיות ולהיות מאושרים, לפעול למען חברה מתוקנת, להוקיע את כל אלה המאימים על שאיפותינו אלה, ואנו חייבים להתחיל לפעול כדי שקולנו, קולו של הרב שהוא שפוי  אך דומם, יתחיל להשמע בדציבלים גבוהים הרבה יותר מהיום.

כל עוד יש שיח יש תקוה, אבל צריך שתהיה עשייה ומכאן מהגליל המערבי, בו חיים יהודים ומיעוטים יחדיו, יצא קול קורא שאנו מקווים שיוביל לאחוה ולשלום במדינה זו של כולנו.

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”medium” columns=”1″ order=”user” position=”right”]דברים שפרסם הרב אבי נוביס דויטש בפייס בוק על אתמול:

“דקות קשות ומורכבות.  ברגעים אלו חזרתי הביתה לאחר הערב הראשון של סוכת השלום שלנו, ערב שהיתה בו הרבה אופטימיות.  וערב בו השיח סמיר עאסי, אימאם ממסגד אלגזאר בעכו, דיבר על קדושת החיים ועל כך שלא הקעבה, לא העיר מדינה ואף לא אלאקצה קודמות לקדושת החיים.  הוא דיבר על כך שהקיצונים בדת המוסלמית והיהודית סוטים מהחובה לקיים נפש, ועל חובתם של המתונים לא לשתוק.

פחות או יותר בזמן בו הוא דיבר ירו למוות בשני הורים, איתם ונעמה.  לא הכרתי אותם, אך הלב ממאן להנחם על הרצחם.

והחובה היא לא לשתוק אל מול העוול הנורא שבפשע טרור זה.  אנו חייבים לעשות את כל שביכולתנו למנוע שפיכות דמים.  אני עדיין חושב שהערב עשינו צעד בכיוון זה, אך במקביל אליו מישהו עשה את הצעד ההפוך.  

תודה לשיייח’ סמיר, לשייח’ יוסף פרג’, לאב אליאס עבד, לראש מועצת כפר ורדים סיוון יחיאלי וסגנו יורם איילון, לח”כ זוהיר בהלולו, לראש מועצת מטה אשר יורם ישראלי ולראש מועצת ג’ת ינוח מעד’א חצבאני.

תודה לאמנון גופר וג’ורג’ סמעאן.  מקווה שעשינו צעד קטן של קירוב לבבות.  

תודה גם אלה שעזרו בהיערכות ובהכנות.

אמנון גופר

Sivan Yechieli
Maada Hasbani
George Yousef Simaan
Yoram Ayalon
יורם ישראלי
נילי אלדר
Ofer Ribak
Wafa Hussein
דריה ארבל
Esther David

מאחל שלעולם לא נכשל בשתיקה אל מול כל עוול”.

 במצורף קישור לאתר ובו דיווח בערבית על הערב ותמונות רבות מאד מאותה חוויה נפלאה של שיתוף.   http://www.bokra.net/article-1314040  

מומלץ לראות את התמונות ולקרוא את הכתוב לי שיודע לקרוא ערבית (למרבה הצער לא נכללת בקבוצה זו).