נישואים מעורבים ובית יהודי

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”medium” columns=”1″ order=”user” position=”right”]השבוע בשרו הכותרות בעיתונים על כך שבן למשפחה מיוחסת בישראל יוצא עם בחורה נורבגית, התגובות היו מופתעות וביקורתיות, והיו כמובן גם מי שהציעו לבקר על כך את הוריו.

בראש ובראשונה צריך לומר, לכל אחד יש אחריות על מעשיו שלו. הורים מחנכים יודעים היטב שלא תמיד הם מצליחים בחינוך ילדיהם, ואין בידי איש נוסחה המובילה להישג החינוכי הרצוי.  

אך לא זו הסיבה שאני בוחר לעסוק בעניין זה, אני פשוט מופתע קצת, ולא בפעם הראשונה, מעוצמת התגובה הרגשית, ובעיקר מהעובדה שאף אחד מהמגיבים אינו מעלה בדעתו את האפשרות של גיור.

עובדה זו מעידה בעיני על מטען כבד של התנגדות, בכל מחיר, לכניסת נכרים לשבט. זו התנגדות לא רציונאלית שכלל אינה נובעת מטיעון דתי.

תגובתם הראשונה של אנשים רבים לשאלה: ”מה הבעיה בנישואי יהודי עם לא יהודיה“? – היא שאבותינו נאבקו על יהדותם בתנאים קשים, וכיצד לא נשמור עליה אנחנו כאשר התנאים קלים יותר?!

אבל גם אם אנו מתנסחים כך, השאלה אינה אם להתחתן אם לאו – אלא איזה בית יבנה הזוג החדש.  גיור הוא מפתח לכך ששני בני הזוג מסכימים על הקמת בית יהודי. במקרים מסוימים גם ללא גיור ברור שהבית שיבנה הזוג יהיה יהודי.

בשהותנו בברקלי הכרנו מספר זוגות של יהודים שנישאו ללא יהודים, בחלק מן המקרים קדם לכך גיור ובחלקם לא. זוג אחד שזכור לי במיוחד הוא של בחורה עם רקע חרדי ישראלי שנישאה ללא יהודי אשר בחר, מסיבותיו שלו, לא להתגייר, אך מצד שני הוא הגורם המדרבן למעורבותה המחודשת של אשתו בקהילה היהודית. היא מתנדבת שעות רבות, קוראת בתורה ומחויבת ליהדותה – על פניו הרבה יותר מאשר לאחר המשבר שלה עם בית הוריה.

זוג אחר בוחר לשלוח את בתו לבית הספר היהודי,  והאם היהודייה בחרה לעשות בת מצווה, בבגרותה, רק לפני שנים אחדות וממשיכה בקביעות לקרוא בתורה בשבתות.

במקביל אליהם ישנם זוגות רבים שאחד מבני הזוג התגייר, ורבים מגיורים אלו המכונים “יהודים מבחירה” הופכים לפעילים מרכזיים בקהילותיהם ומחויבים להן אף יותר מבני זוגם.

לכן חשוב לא לשאול עם מי מתחתנים אלא איזה בית מקימים ומבחן זה, אגב, רלבנטי לכל בית בישראל גם באלה בהם שני בני הזוג יהודים, כי גם במקרה זה יכול הבית להיות דל בתוכן יהודי, שכמעט לא מורגש, או עשיר בתוכן יהודי. תוכן יהודי אינו בהכרח שמירת מצוות, אלא הכרות עם ארון הספרים, הבנת מושגי היסוד, ויכולת הבחירה מה מכל זה לאמץ ומה להשאיר על המדף.

אמת, שאני לא אחתן זוג שאחד ממרכיביו אינו יהודי, אך חשוב בעיני בהרבה, מהו הבית היהודי אותו יבחרו להקים – או שלא להקים.