חוק הלאום, מדינה יהודית

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”medium” columns=”1″ order=”user” position=”right”] השבוע עלה לסדר היום חוק הלאום. ראוי להעיר על העיתוי, בשבועות בהם אמור להתנהל הדיון בחוק התקציב אין צורך לדון בחוק יסוד נוסף, בייחוד חוק כזה שחשיבותו מרובה יש בו מורכבותו רבה.

חוק התקציב, הוא בהגדרה חוק של סדרי עדיפויות, בדיני נפשות וכדאי לתת לו את כל תשומת הלב האפשרית. מסיבה זו התאכזבתי ללמוד שהחוק הוגש באיחור, שדיונים בו נדחים וכי יהיה סביר להניח שאין כמעט חבר כנסת שמכיר אותו לפרטיו. רובם יאלצו להצביע בעדו או נגדו ללא בקיאות בפרטיו.

חוק הלאום עצמו, הוא ניסיון להתעסק בחקיקה באחת השאלות המורכבות ביותר, מה פירוש המושג ישראל כמדינה יהודית, ומה ההשלכות של היותה של ישראל מדינה יהודית על חוקי מדינת ישראל. איני רוצה לרדת ללשון החוק אלא דווקא לחזור בשבוע בו אנו מציינים את כט’ בנובמבר אל המושג מדינה יהודית.

אחת ההגדרות המצומצמות למושג היא מדינה שבה יהודים רשאים ומוזמנים לגור, ומי הם היהודים?! כבר בשאלה זו אנו מתחילים להסתבך על הציר שבין ההגדרה הדתית, ואולי הדתית אורתודוקסית לבין ההגדרה הנירנברגית (מי שאחד מסביו/סבתותיו) הוא יהודי. ואולי אנו דווקא רוצים לצאת אל מחוץ לציר הזה.

אבל נדמה לי שהשאלה שבאמת כדאי לשאול היא מה התוכן של המושג “יהודית”, והאם התוכן הזה הוא תוכן שאנו בוחרים להחזיק ולקדם היום?

לוח השנה היהודי ואלמנטים אחרים בספרות היהודית, מחזיקים בתוכם  מספר אין סופי של רעיונות ותפיסות (חלק לא קטן מהם סותר זה את זה). אני סבור שהתכנים שלהם עשויים לשפוך אור על התוכן הרעיוני שנמצא מאחורי המושג יהודי. תוכן שלטעמי על כל אחד מאיתנו לבחור אם הוא רוצה בו או לא (לאו דווקא כמכלול). בהתבוננותי זו, אני מציע מספר תכנים  אותם אני קורא ורואה בהם חשיבות.  יתכן שיהיה מי שיציע תפיסות אחרות, וסביר שעם הזמן תתרחב רשימה זו ותשתכלל.

1. יום כיפור – חג של חשבון נפש, מעלה על נס את התפיסה שעל האדם לבקר עצמו, ולבחון את מעשיו. הוא מניח כי האדם יכול להיכשל במעשיו וכי חובתו לעשות תיקון לכישלונות אלו.
2. שבת – מציבה את התפיסה שיש חשיבות בעבודה, אך גם המנוחה חשובה, והאדם צריך למצוא איזון בין עבודה לאלמנטים אחרים בחייו.
3. פסח – מדגיש את ערך החרות, ואת העובדה כי בעבור חרות ניתן וראוי לנהל מאבק. בנוסף הוא יחד עם מצוות נוספות מבקש שנזכור את המצב של להיות משועבדים על מנת להימנע מלשעבד אחרים.
4. לך לך – מזכיר שהעם שלנו אינו עם “ילידי” וכי הוא הגיע לארץ ישראל ממקום אחר. הקשר שלנו אל הארץ הוא בעקבות הגירת אבות אבותינו אליה.
5. שבועות ומצוות לימוד תורה – מדגישים את ערך הלימוד בכלל, ולימוד המסורת בפרט.
6. חנוכה ופורים – מדגישים את כח ההתארגנות ואת החובה לקום נגד מי שמבקש להורגך .
7. הלל הזקן (מה ששנוא עליך), רבי עקיבא (ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה ) ובן עזאי ( זה ספר תולדות האדם גדול ממנו) כל אחד בדרכו מדגיש את ערך האהבה והערבות לכל אדם.
8. לעבדה ולשמרה – החובה לדאוג לעולם ולקיים אותו.
9. פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה – החובה לפתח את העולם ואת האנושות.
10. לא תרצח – החובה לא להרוג, ולעשות כל מאמץ להימנע מהרג
11. צדקה, מתנות עניים, שמיטה, יובל – מדגישים את מוגבלות הקניין, ואת התפיסה כי אין ערך בעושר ללא גבול ושמן הראוי לחלוק את רכושך עם אחרים.

מניתי כאן  אחת עשרה נקודות שאני בטוח שעם הזמן יתווספו עוד כמה, ושההגדרות והניסוחים ישתכללו. מהם התכנים היהודיים שלכם? מה המטען היהודי שאתם מאחלים למדינה שלנו? אשמח אם תשתפו .

את תגובותיכם אפשר לשלוח בסוף הפוסט הזה.