[shashin type=”photo” id=”7436″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]להלן תקציר השעור שנערך ביום רביעי 25 בינואר, כז’ בטבת. לכל החברים שלא הצליחו להגיע לשעור, אנו מציעים לעיין בדברים. קריאת הפרשה בבית הכנסת בתפילת שחרית כבר אינה רק מה שהיתה.

[shashin type=”photo” id=”4672″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]בשבת הקרובה, שבת פרשת ‘שמות’ , נפתח את הקריאה בתורה בחומש השני, ספר שמות. ספר בראשית החל עם עלילות הבריאה, עבור דרך המבול, נח וסיפורי אבות ואימהות האומה, וסיומו בקריאה בפרשת ‘ויחי’ בשבוע שעבר, עם מותם של יעקב ויוסף במצריים. עוד בטרם יעלה ויבוא גדול הנביאים של העם העברי, הלא הוא משה רבינו. חילופי הדורות

[shashin type=”photo” id=”5380″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]מאת: הרָבָּה נטלי לסטרג’ר
ארבע פרשיות וחג מואר אחד יש באמתחתו של חודש כסלו בו אנו נמצאים, ונדמה כי אין בלוח העברי חודש המעלה על נס, תרתי משמע, דמויות נשיות כה רבות, אם בשמן ואם לא, כמו בחודש כסלו.

[shashin type=”photo” id=”5380″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]תקציר הפרשה:
יעקב חוזר לארץ מגורי אביו, יצחק, ומתכונן למפגש עם עשו, לא לפני שישא תפילה , שהפכה בימינו בזכות יונתן רזאל, לתפילה ושירה זכה על בסיס פסוקי הפרשה, מבראשית, לב, יא-יב: “…קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל-הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ, אֶת-עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי, עָבַרְתִּי אֶת-הַיַּרְדֵּן וְעַתָּה הָיִיתִי, לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת , הַצִּילֵנִי נָא, הַצִּילֵנִי נָא , הַצִּילֵנִי נָא — כִּי חָסְדךָ גָדול עָלַי והִצָלת נָפשִי מִשְאול תָחתִי’ה “

[shashin type=”photo” id=”5069″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]ביום רביעי 30 בנובמבר התחלנו בלימוד פרשת השבוע לקראת שבת “תולדות”. בינתים תלמד הרבה נטלי את פרשת השבוע בימי רביעי אחת לשבועים.

[shashin type=”photo” id=”5069″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]אנו מתחילים במפגשים ללימוד פרשת השבוע ומדרש, בימי רביעי בערב, אותם תעביר הרבה נטלי. המפגש הראשון פרשת “תולדות” יהיה ביום רביעי הקרוב 30 בנובמבר 2016, בין השעות 20:00 עד 21:15. בינתים יהיו המפגשים אחת לשבועים, ואם יהיה ביקוש נעבור למפגש שבועי.

[shashin type=”photo” id=”5069″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]ספר במדבר, פרק ל’
פרשת מטות פותחת בדיני נדרים. נדרים הם עניין רציני וההנחיה הבסיסית היא שכל מה שאדם נודר או אוסר על עצמו עליו לקיים. לאחר מכן מופיעים דינים שונים ועל האפשרויות השונות להפר נדר שלך או של מישהו אחר (ומתוך כך גם למדו חכמים בדוחק רב את האפשרות להתיר נדר). ענין נדרים חמור ולכן מקובל מאד להוסיף את הביטוי “בלי נדר” אחר כל אמירה שמשתמע ממנה התחייבות כלשהי. אין הכוונה לזלזל באמירה או להראות שאין שום כוונה אמיתית בה, אלא להדגיש את העובדה שהנאמר אינו בבחינת נדר לפי דיני התורה.

פרק ל”א

[shashin type=”photo” id=”4647″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]ברכת שבת שלום לכולם,

 [shashin type=”photo” id=”4647″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]ברכת שבת שלום לכולם. בהמשך על פרשת השבוע “אמור” פרטים על הפרשה מתוך ויקיפדיה:

[shashin type=”photo” id=”5069″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]פרשת פקודי היא האחרונה בספר שמות ומסכמת את מלאכת המשכן. כמו פרשת “ויקהל” נראה שהיא חוזרת על העניינים שנאמרו בפרשות “תרומה” ו”תצווה”, אך יש בה דגשים מיוחדים. הדגשים הם דין וחשבון, לאחר איסוף כל החומרים, על הכמויות המדויקות שנאספו ותיאור הכנתם של הפריטים האחרונים במשכן. המטרה היא להראות שאכן כמויות הזהב והכסף האדירות שנאספו היו אך ורק למטרות המשכן ולא הגיעו לידיים פרטיות. משה והתורה מדגישים לנו שעל כל העוסק בצרכי ציבור להציג שקיפות מלאה על מעשיהם, והם חייבים להקפיד על רישום נאות ועל הצגת נתונים מדויקים על הכנסותיהם והוצאותיהם לעיני כל דורש, נורא לחשוב עד כמה רחוקה דרישה זו מהמציאות

[shashin type=”photo” id=”5022″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]בפתח של שבת פרשת “ויקהל” ברצוננו לברך את כל הקוראים והנמענים שלנו בברכת שבת שלום.

[shashin type=”photo” id=”5069″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”] שם מתאים לפרשת “ויקהל” שעוסקת כולה בפרטי הפרטים של בניית המשכן. הפרשה מתארת כיצד בנה בצלאל בן אורי את כל כלי המשכן: הארון, השלחן, המנורה, ועוד. אך הדגש הוא דוקא על העשיה הקהילתית והשותפות שבהקמת המשכן. איך ניגשת קהילה להקמת פרויקט שהוא גם יקר מאד ומורכב, מהי הדרך שבה מגייסים את הכסף ומי האנשים שיבצעו את העבודה. ברור שהיה קל יותר לפנות אל העשירים ביותר ולגייס מהם כספים רבים, שיאפשרו להעסיק את בעלי המקצוע והמלאכה הטובים ביותר. יתכן שגם התוצאה היתה משביעת רצון יותר והמשכן היה יצירת פאר ומופת, אבל הוראת הכתוב היא: ״כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת יְהוָה…כָּל-אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר נָדַב לִבָּם אֹתָם לְהָבִיא לְכָל-הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לַעֲשׂוֹת… וְעָשָׂה בְצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְכֹל אִישׁ חֲכַם-לֵב אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה חָכְמָה וּתְבוּנָה בָּהֵמָּה״.

על פרשת השבוע מתוך “ויקיפדיה”. הפותחת בסדרה של ציוויים והוראות המשלימים את ענייני הקמת המשכן שנידונו בשתי הפרשות הקודמות. משה מצטווה לאסוף תרומה בסך מחצית השקל מכל אחד מבני ישראל לצורך הקמת המשכן. מלבד זאת הוא מצטווה להכין את הכיור, את שמן המשחה ואת הקטורת. ה’ מורה למשה למנות את בצלאל לבעל המלאכה הראשי בבניית המשכן. בסיום הציוויים על בניית המשכן מובאת אזהרה נוספת על שמירת השבת.

חטא העגל

[shashin type=”photo” id=”4668″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]הפרשה עוסקת כולה בנושא אחד: הציווי של אלוהים למשה על בניית המשכן. בתחילה מצווה ה’ את משה לאסוף מבני ישראל תרומות לבניין המשכןה’ מדבר עם משה להוֹרוֹת לישראל להעניק תרומה, כל אחד כפי יכולתו, כדי להקים את המִשכָּן. במשכן יוכלו בני ישראל לעבוד את ה’ ולהקריב לו קורבנות.
המשכן הוא אוהל, המִטַלְטֵל עם בני ישראל במסעותיהם, ולכן הוא עשוי יריעוֹת בד. ה’ נותן למשה את ההוראות כיצד לבנות את המשכן אילו חומרים ישמשו להקמתו ומה תהיינה מידותיו.

[shashin type=”photo” id=”5069″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”]תקציר פרשת תולדות. פרשת תולדות עוסקת בעיקר בתולדות יצחק. הפרשה מתחילה בפרק כ”ה פסוק י”ט: התורה מוסרת לנו את גילו של יצחק בנישואיו – ארבעים שנה. מסתבר שגם רבקה הייתה עקרה, אולם יצחק התפלל בעדה וה’ נעתר לו. רבקה הרגישה דבר מה מוזר בהריונה. לא ברור מה הרגישה, התורה מתארת זאת במילים ויתרוצצו הבנים בקרבה. רבקה הבינה שיש משהו שאינו שגרתי בהריון שלה והלכה לשאול את ה’ ומכאן שרבקה הייתה נביאה (הוכחה נוספת נסו למצוא בהמשך הפרשה). לרבקה נאמר שיש לה תאומים. בעת הלידה יצא הילד הראשון, אדום כולו ונקרא עשו הילד השני החזיק בעקב אחיו ונקרא יעקב. יצחק היה בן שישים שנה כאשר נולדו הבנים.

[shashin type=”photo” id=”5069″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”] המוות-הצדעה לחיים! מדבריו של הרב שרגא סימונס.
שמה של פרשת השבוע “חיי שרה” – חייה של שרה אימנו. אך הדבר המוזר הוא שהפרשה בכלל לא דנה בחייה של שרה, אלא מתארת את מותה ואת טקס הקבורה שלה. לאחר מכן ממשיכה הפרשה באותו הנושא, ומסיימת בסיפור על מותו של אברהם אבינו! אם הפרשה שלנו מדברת רק על מוות, מדוע היא נקראת בשם “חיים”?!

פָּרָשַׁת נִצָּבִים היא פרשת השבוע השמינית בספר דברים. היא מתחילה בפרק כ”ט פסוק ט ומסתיימת בפרק ל’ פסוק כ. פרשת נצבים פותחת את סדרת ארבע הפרשות האחרונות שבתורה – נצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה – שהן גם ארבע הפרשות הקצרות ביותר בתורה. את פרשת ניצבים קוראים תמיד בשבת שלפני ראש השנה. בשנים שבהן אין שבת בין יום הכיפורים ובין סוכות קוראים ביחד איתה את פרשת וילך.

[shashin type=”photo” id=”4668″ size=”small” columns=”1″ order=”user” position=”right”] החלק הראשון של הפרשה עוסק במצוות הקשורות בארץ ישראל והחובות של העלאת ביכורים ומעשרות לקיום המשרתים בקודש, וכחלק ממערך התמיכה הסוציאלית בעניים ובאלמנות.