תגובות לפוסט "על חובת ההודיה והשמחה בחג"

תגובות לפוסט "על חובת ההודיה והשמחה בחג". קיבלנו היום שלוש תגובות לפוסטים שפורסמו בקולנו האחרון.  תודה לכותבים!!!

 
אורלי מנדל אורמן אומר/ת:

שבת שלום. האמירה הבנלית "חג שמח", הן לגבי יום העצמאות השנה והן לגבי חג הפסח, היתה שלא במקומה. החגים הללו היו השנה חגים לא שמחים, בלשון המעטה. כדאי לחשוב מעט, לפני שמאחלים באמירה בנלית. אותי האיחולים הללו הרגיזו מאד. עבורי, יום העצמאות הוא יום חשוב מאד, אולי החשוב שבחגי המדינה הזו. כן, ראוי לציין את החגים. אבל אפשר היה למצוא מלים מתאימות יותר מאשר האמירה המטופשת – וסליחה על הבוטות – "חג שמח".
כל אדם, שהיה חושב מעט אודות כל האנשים בני 65+ שרובם הגדול לא יצא מביתו במשך חודשיים, ואשר נידונו לבדידות נוראה, על כשני מליוני אנשים במדינה הזו שאבדו את מקור פרנסתם, שכירים ועצמאים כאחד, (אל תאמינו לנתוני הממשלה: הם מביאים בחשבון אך ורק שכירים שיכולים לבקש דמי אבטלה ), כולל אנשים שעבדו בחלקיות משרה וכולל מבקשי מקלט, שהמדינה הזו החליטה שאין להחזיר להם את כספי הפקדון שלהם, עד שהתערב בית-המשפט – כל אדם כזה היה מבין שפשוט אסור היה לאמר "ולאחל "חג שמח". מבחינתי, אמירה כזו היתה בבחינת זריית מלח על הפצעים הכואבים.

    • ורה קופיאן משיבה לאורלי 
      תמונה של ורה קופיאן
       
       
       
       
       
       
       
       
       
       
       

      ראשית, נראה לי שהרבה נטלי חשבה ולא מעט על שכתבה בענין השמחה גם בחג הזה, ואיני חושבת שניתן להאשים אותה בחוסר רגישות או אמפתיה.
      שנית, בשביל זה בדיוק נועדו החגים – להפיג את השגרה של קושי, אולי עצב, אולי צרות, עונות קשות, מזג אויר קודר…
      כן, המצב אינו משמח.
      כן, אנשים רבים אינם עוד.
      אבל זו בדיוק הסיבה לתת זמן וכוונה לשמחה.
      אני בטוחה שכל אלה שעזבו אותנו בתקופה האחרונה לא היו רוצים שמשמעות עזיבתם היתה השבתת השמחות לחלוטין, הפיכת הזמן לבכיה בלתי פוסקת.
      השמחה טובה למורל העם ומורל העם טוב לשגשוגו.היא לא מראה אבדן הרגישות והיכולת לכאוב, אלא אופטימיות לעתיד, לכך שנעבור גם את את זה, למרות האבידות. וגם שצער הוא התשלום שאנו משלמים על שמחותינו, כי הרי לא היתה לנו שמחה אילולי היה לנו גם צער. דוקא המילים 'שלא תדעו עוד צער'הן אלה שיכולות לעורר תמיהה, כי צער הוא חלק בלתי נפרד מהחיים והכרחי לא פחות מהשמחה, ובטוח שנדע עוד צער. וטוב שכך, כי לצד הצער תבוא גם עוד שמחה.
      כמו מזג האויר: לפעמים שמש ולפעמים גשם, ואף לא אחד מהם הוא "מזג אויר רע". אך לפעמים באמצע הגשם מופיעה לה השמש…
      אנשים אכן הולכים, אבל החיים נמשכים. והיכולת שלנו לחוש שמחה למרות הקושי היא היכולת שלנו לשרוד.
      איחולי חג שמח הם הדבר הטוב שקורה על רקע קושי גדול, כי למרות הכל הרוח לא צריכה להשבר.
      על כן, בניגוד לאורלי, אני מאוד שמחה לשמוע אנשים אומרים ועושים 'חג שמח' דוקא בימי כאב וקושי, גם אם השמחה והחג אינם כתמול-שלשום.
      שלא תיפול רוחנו לעד לנוכח קשיים, ושנדע לשמוח.

      אסתי מגיבה לתגובות

      תודה לשתיכן ורה ואורלי, שמחתי מאד על ההתייחסות לפוסט  של הרבה נטלי, שיש בה אמת של כל אחת מכן, ואין טעם לווכוח בנושא כי ההתייחסות אישית ופשוט תודה על התגובות.  ולוואי ונזכה לראות תגובות רבות יותר שלכם, קהלנו. בחרתי לפרסם את התגובות בפוסט נפרד בעיקר בשל חשיבותו כנושא התייחסות, ולא להשאירו רק בתגובות שאני מאשרת, אשר שיופיעו בגליונות הבאים.

      אישית שמחתי לגלות שפרט לאותם חברים וידידים שכבר הספיקו להגיב על בקשתי בראשית הגליון, לעזור לי להזים דבריה של מי שאמרה לי ש"איש אינו פותח את קולנו". ולדעת שבכל זאת יש טעם בכל המאמץ הכרוך בהוצאתו. גם תגובה נוספת ביחס להשתתפות בתפילות, תומכת בכך.  תודה לכולם!

       

Tסומן בתגיות: ,
פורסם בקטגוריה דבר העורכת, חברים משתפים, משולחן הרָבָּה נטלי, ניוזלטר 'קולנו'

כתיבת תגובה

כתובת הדוא"ל שלכם לא תפורסם. שדות נדרשים מסומנים *

*

לו"ז תפילות ופעילות

יולי 2020

א ב ג ד ה ו ש
1
  • פ"ש ומדרש - קריאה ועיון בפרשת השבוע
2
  • בר/בת מצווה לילד המיוחד
  • תלמוד בחברותא
3
  • פעילות נוע"ם
  • קבלת שבת
4
  • שחרית לשבת
5
  • 929 - ללמוד תנך ביחד
6
  • ערב הוקרה לבוגרי נוע"ם
7
  • פעילות נוע"ם
8
  • פ"ש ומדרש - קריאה ועיון בפרשת השבוע
9
  • תלמוד בחברותא
10
  • קבלת שבת
11
  • שחרית לשבת
12
  • 929 - ללמוד תנך ביחד
13
14
15
  • פ"ש ומדרש - קריאה ועיון בפרשת השבוע
16
  • תלמוד בחברותא
17
  • קבלת שבת
18
  • שחרית לשבת
19
  • 929 - ללמוד תנך ביחד
20
21
22
  • פ"ש ומדרש - קריאה ועיון בפרשת השבוע
23
  • תלמוד בחברותא
24
  • קבלת שבת
25
  • שחרית לשבת
26
  • 929 - ללמוד תנך ביחד
27
28
29
  • ערב ט' באב: מגילת איכה, קינות ומעגלי שיח
30
31
  • קבלת שבת