על חובת ההודיה והשמחה בחג העצמאות ה-72 למדינת ישראל

קביעת דגל ישראל

על חובת ההודיה והשמחה בחג העצמאות ה-72 למדינה.

דברי ברכה מהרבָּה נטלי ליום העצמאות:

כיצד נחגוג נודה ונשמח בעת הזאת?!

"זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְהוָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ." (תהילים קיח, כד),

"… אָמַר רַבִּי אָבִין אֵין אָנוּ יוֹדְעִין בַּמֶּה לִשְׂמֹחַ, אִם בוֹ בַּיּוֹם, אִם בוֹ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּא שְׁלֹמֹה וּפֵרַשׁ: "…הֱבִיאַ֨נִי הַמֶּ֜לֶךְ חֲדָרָ֗יו נָגִ֤ילָה וְנִשְׂמְחָה֙ בָּ֔ךְ …" [שיר השירים א,ד] – בָּךְ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּךְ בִּישׁוּעָתָךְ, בָּךְ בְּתוֹרָתָךְ, בָּךְ בְּיִרְאָתָךְ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק : בָּךְ בְּעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת שֶׁכָּתַבְתָּ לָנוּ בַּתּוֹרָה, בי"ת שְׁנַיִם, כ"ף עֶשְׂרִים, הֲרֵי בָּךְ…" [שיר השירים רבה א, ד].

בזה היום – אין אנו יודעים במה לשמוח, ממש כפשוטו. יחד עם כל באי העולם, הלב חושש ופוחד מפני הנגף הבא לביתנו.  הדמעות זולגות על  רבבות שלא יראו עוד את המחר, ועל אלפי רבבות שהמחר שלהם לא ידמה לאתמול. וקשה וגדול הכאב.

"אָדָם בְּחַיָּיו אֵין לוֹ זְמַן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ זְמַן לַכֹּל ,וְאֵין לוֹ עֵת שֶׁתִּהְיֶה לוֹ עֵת לְכָל חֵפֶץ. קֹהֶלֶת לֹא צָדַק כְּשֶׁאָמַר כָּךְ – כך כתב יהודה עמיחי – אָדָם צָרִיךְ לִשְׂנֹא וְלֶאֱהֹב בְּבַת אַחַת, בְּאוֹתָן עֵינַיִם לִבְכּוֹת וּבְאוֹתָן עֵינַיִם לִצְחֹק… "

בערבו של יום העצמאות ה-72 ניראה כי בשל המגיפה שסביבינו, הבידוד שנכפה עלינו, הריחוק החברתי, אוירת אי הודאות, הרי שהשנה ביתר שאת נקיים דברי יהודה עמיחי: גם נבכה וגם נגיל, גם נשהה וגם נשמח, גם נפחד וגם נייחל.

כי יש גם יש לנו במה לשמוח: "זה היום עשה ה', נגילה ונשמחה בו".

ראשית – בו ביום, כל יום ויום של חיים, של עשייה, של אהבה. בו ביום, על פשטות היותינו חיים ובריאים ושלמים. ועוד, ברוח דברי רבי יצחק, הרי שיש לנו עשרים ושתיים אותיות וכך גם אין סוף מילות הודיה וברכה שנכתבות בהן. ומהתודה הפרטית להכרת הטוב הלאומית: נפלל יחד    

ל-"נגילה ונשמחה בָּך"- בָּך מדינת ישראל : על החירות והתקווה שלא תמה,  נשמח בָּך מדינת ישראל, על הזכות, על הערבות, על האחריות. נגילה בָּך, ונישא עיננו אל על, ונברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה בהתרגשות של ממש, ביודעינו בביטחון כי עוד לא תמו כל פלאייך.

ודווקא בעת הזו .

חג שמח לכולם!

מצ"ב לינק לקטע הסיום של תפילת שחרית ליום העצמאות, עם תום תפילת ההלל: שמע ישראל, ברכת שהחיינו ותקיעות השופר! 

 

Tסומן בתגיות:
פורסם בקטגוריה בית הכנסת, חגים, משולחן הרָבָּה נטלי, ניוזלטר 'קולנו'
2 תגובות על “על חובת ההודיה והשמחה בחג העצמאות ה-72 למדינת ישראל
  1. אורלי מנדל אורמן אומר/ת:

    שבת שלום. האמירה הבנלית "חג שמח", הן לגבי יום העצמאות השנה והן לגבי חג הפסח, היתה שלא במקומה. החגים הללו היו השנה חגים לא שמחים, בלשון המעטה. כדאי לחשוב מעט, לפני שמאחלים באמירה בנלית. אותי האיחולים הללו הרגיזו מאד. עבורי, יום העצמאות הוא יום חשוב מאד, אולי החשוב שבחגי המדינה הזו. כן, ראוי לציין את החגים. אבל אפשר היה למצוא מלים מתאימות יותר מאשר האמירה המטופשת – וסליחה על הבוטות – "חג שמח".
    כל אדם, שהיה חושב מעט אודות כל האנשים בני 65+ שרובם הגדול לא יצא מביתו במשך חודשיים, ואשר נידונו לבדידות נוראה, על כשני מליוני אנשים במדינה הזו שאבדו את מקור פרנסתם, שכירים ועצמאים כאחד, (אל תאמינו לנתוני הממשלה: הם מביאים בחשבון אך ורק שכירים שיכולים לבקש דמי אבטלה ), כולל אנשים שעבדו בחלקיות משרה וכולל מבקשי מקלט, שהמדינה הזו החליטה שאין להחזיר להם את כספי הפקדון שלהם, עד שהתערב בית-המשפט – כל אדם כזה היה מבין שפשוט אסור היה לאמר "ולאחל "חג שמח". מבחינתי, אמירה כזו היתה בבחינת זריית מלח על הפצעים הכואבים.

    • ורה אומר/ת:

      ראשית, נראה לי שהרבה נטלי חשבה ולא מעט על שכתבה בענין השמחה גם בחג הזה, ואיני חושבת שניתן להאשים אותה בחוסר רגישות או אמתיה.
      שנית, בשביל זה בדיוק נועדו החגים – להפיג את השגרה של קושי, אולי עצב, אולי צרות, עונות קשות, מזג אויר קודר…
      כן, המצב אינו משמח.
      כן, אנשים רבים אינם עוד.
      אבל זו בדיוק הסיבה לתת זמן וכוונה לשמחה.
      אני בטוחה שכל אלה שעזבו אותנו בתקופה האחרונה לא היו רוצים שמשמעות עזיבתם היתה השבתת השמחות לחלוטין, הפיכת הזמן לבכיה בלתי פוסקת.
      השמה טובה למורל העם ומורל העם טוב לשגשוגו.היא לא מראה אבדן הרגישות והיכולת לכאוב, אלא אופטימיות לעתיד, לכך שנעבר גם את את זה, למרות האבידות. וגם שצער הוא התשלום שאנו משלמים על שמחותינו, כי הרי לא היתה לנו שמחה אילולי היה לנו גם צער. דוקא המילים 'שלא תדעו עוד צער'הן אלה שיכולות לעורר תמיהה, כי צער הוא חלק בלתי נפרד מהחיים והכרחי לא פחות מהשמחה, ובטוח שנדע עוד צער. וטוב שכך, כי לצד הצער תבוא גם עוד שמחה.
      כמו מזג האויר: לפעמים שמש ולפעמים גשם, ואף לא אחד מהם הוא "מזג אויר רע". אך לפעמים באמצע הגשם מופיעה לה השמש…
      אנשים אכן הולכים, אבל החיים נמשכים. והיכולת שלנו לחוש שמחה למרות הקושי היא היכולת שלנו לשרוד.
      איחולי חג שמח הם הדבר הטוב שקורה על רקע קושי גדול, כי למרות הכל הרוח לא צריכה להשבר.
      על כן, בניגוד לאורלי, אני מאוד שמחה לשמוע אנשים אומרים ועושים 'חג שמח' דוקא בימי כאב וקושי, גם אם השמחה והחג אינם כתמול-שלשום.
      שלא ציפול רוחנו לעד לנוכח קשיים, ושנדע לשמוח.

כתיבת תגובה

כתובת הדוא"ל שלכם לא תפורסם. שדות נדרשים מסומנים *

*

לו"ז תפילות ופעילות

מאי 2020

א ב ג ד ה ו ש
1
  • פעילות נוע"ם
  • קבלת שבת
2
  • שחרית לשבת
3
  • 929 - ללמוד תנך ביחד
4
5
  • פעילות נוע"ם
6
  • פ"ש ומדרש - קריאה ועיון בפרשת השבוע
7
  • תלמוד בחברותא
8
  • פעילות נוע"ם
  • קבלת שבת
9
  • שחרית לשבת
10
  • 929 - ללמוד תנך ביחד
11
12
  • פעילות נוע"ם
13
  • פ"ש ומדרש - קריאה ועיון בפרשת השבוע
14
  • תלמוד בחברותא
15
  • קבלת שבת
16
  • שחרית לשבת
17
  • 929 - ללמוד תנך ביחד
18
19
  • פעילות נוע"ם
20
  • פ"ש ומדרש - קריאה ועיון בפרשת השבוע
21
  • תלמוד בחברותא
22
  • קבלת שבת
23
  • שחרית לשבת
24
  • 929 - ללמוד תנך ביחד
25
26
  • פעילות נוע"ם
27
  • פ"ש ומדרש - קריאה ועיון בפרשת השבוע
28
  • תלמוד בחברותא
  • תיקון ליל שבועות
29
  • תפילה לשבועות
  • פעילות נוע"ם
  • קבלת שבת
30
  • שחרית לשבת
31
  • 929 - ללמוד תנך ביחד