אהבה וחתונה בימי קורונה

אהבה וחתונה בימי קורונה: או כיצד מרקדים לפני הכלה עם …מסיכה?

זה לגמרי היה צריך להיות אחרת. בשעת כתיבת שורות אלה, כבר היינו אמורים לעמוד , המשפחות, החתן והכלה, לצילומי סטילס יפים, בגני האירועים 'ערוגות הבושם' שבעמק חפר. חתן וכלה היו אמורים להיות אחרי סבב צילומים קצר, שיצאו אליו לאחר שבשעת בוקר מוקדמת, הכלה מוריה -ביתי הבכורה – התייצבה אצל מעצבת השיער, והמאפרת וכל הנדרש נעשה כדי להתכונן ליום הגדול בחייה. 

זה לגמרי היה צריך להיות אחרת. חגיגות החינה צומצמו ואז פשוט נספגו לתוך עצמם. גם האירוסין ואפילו ערב נשים לכבוד הטבילה במקווה, בבית של סבתא רינה, יחד עם חברות ובנות משפחה אהובות הפך לערב מצומצם, עם אמא בכפר ורדים.

כן, היינו אמורים ממש בשעות אלה לפתוח את קבלת הפנים. אבל זה היה מזמן, עוד לפני ימי הקורנה שנחתו עלינו במפתיע. 

תחילה הגבילו האירועים ל-100 איש, ואז תהינו האם נוכל לעשות חתונה "במשמרות" – חלק יהיו בחופה [שתוקרן בלייב], וילכו אחרי שעה, ואז יבואו מעגל שני, ואז שלישי. לא הספקנו ממש לגבש התוכנית כשכבר גם זה הפך לאיסור מוחלט. חתונה עם מניין  בלבד? איך אפשר? נכון שמבחינה הלכתית צריך אפילו פחות: חתן וכלה, ושני עדים, וכל דבר השווה פרוטה שניתן לקדש בו, כלומר דבר שיינתן מהחתן לכלה, אות לברית שנכרתת ביניהם באותו הרגע.

מוריה ואסף מתרגלים קרבה ממוסכת…

ובכל זאת: מהי חתונה אם לא לא שמחה גדולה ועצומה על ניצחון האהבה בעולם? מהי חתונה אם לא זריקת שמחה ואופטימיות לכולנו על עוד בית חדש שנוסד ומצטרף לשרשרת הארוכה של הדורות? מהי חתונה אם אי אפשר לחלוק את האהבה הגדולה הזאת עם כל מי ששמחים עבורינו, ובזכותם הגענו עד הלום? חתונה היא חגיגה של הכרת הטוב. וקשה, קשה כל כך לעשות זאת עם עשרה נשים ואנשים בלבד.

כן, זה היה צריך להיות אחרת . מבטיחה שקבלת הפנים הייתה אמורה לכלול פינוקי גורמה אמיתיים – טעימות הספקנו לעשות! [ ביום של הבחירות, אגב!].

רגע לפני שנעמדו אסף ומוריה תחת החופה שתרמו הוריי, דניאל ורינה לסטרג'ר, לפני שנים לבית הכנסת "אהל שם" בחיפה – מקום ילדותי

ואז קיבלנו החלטה: חופה לא דוחים, נעשה בבית הכנסת של ילדותי, בחיפה. כך גם הוריי המבוגרים הגרים בקרבת מקום יוכלו להגיע. כך סבתא של החתן, שגרה בנשר, תוכל להשתתף גם. ובעיקר כי מצאתי שעזרות נשים הנמצאות פיזית בקומות/מפלסים נפרדים, יוכלו לאפשר לנו עוד קצת אורחים מעבר לעשרה. אולי 20 ואולי אף 30 .

אז כן, זה היה צריך להיות אחרת: וזה אכן היה אחרת. אחרת במובן הכי טוב של המילה. ביום חמישי שעבר, עת נחתה ההבנה כי העולם הולך ונסגר, הוחלט להקדים החופה משישי לראשון. כלומר תוך 3 ימים להרים חופה. וזה מה שעשינו.

הרב המקדש, חכם הרב דוד מנחם [איזו זכות גדולה הייתה לנו!], המתגורר במבשרת נתן את אות הפתיחה כשהתקשר בחמישי בבוקר למוריה ושיתף אותה בדאגתו שמא לא יצליח לבוא בשישי באם יוחלט על סגר במוצ"ש או ראשון: כך זירז אותנו להחליט על הקדמת המיני-חתונה. והשאר היסטוריה: מסכות, אלכוג'ל, כפפות נלקחו ראשונים למקום האירוע. כולם התגייסו לסייע, מי בהשגת הינומה [שבשל הסגר לא הייתה בידינו…], מי בהשגת שמלה לשושבינה, מי בכיבוד [קונדיטוריית נועלוש האחת והיחידה, כמובן!], מי בהשאלת זר כלה מהמם מפרחי משי, ומי בקישוט המקום — ממש בבחינת "שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ חַי אָנִי נְאֻם יְהוָה כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה." [ישעיהו,מט,יח].

 

וכך , ביום ראשון בערב, נעמדנו תחת החופה, עם החתן אסף והכלה מוריה, הורים ומשפחה קרובה ומצומצמת, קצת חברות וחברים, לשמוח ולברך אמן על שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה – ברכה שאמרו מכל הלב יחדיו החתן והכלה.את הסכמי הקדם נישואין והכתובה, בנוכחות העדים, חתמו בחדר צדדי, החתן והכלה – וסף ההתרגשות ניכר על פניהם. מרגע לרגע החלה תחושת הוד הרגע לחלחל אצל כולם – וההתרגשות ניכרה היטב!

לא עלינו לחופה לפני שמוריה נשאה מכל הלב את תפילת הכלה, לרפואת העולם כולו, לזיווגים טובים לכל המבקשים, לפרנסה טובה, לשפע ובאמת, בעיקר לביראות כל אהובינו ויקירינו. האמא של הכלה, אגב, התפללה עבור הבת והחתן החדש שיזכו לכל הטוב, לכל האהבה והשמחה, ושתצלח דרכם בהמשך הדרך, להם ולכולנו.

הרב דוד מנחם הרים את מצב הרוח בשירה ופיוט, ונמנע להאריך מעבר לנדרש בשל פיקוח נפש של ממש, והרצון להישמע להוראות החוק. כל הטקס שודר בשידור ישיר בפייסבוק ובזום לכל מאות חברינו ובני משפחותינו שנמנע מהם להיות עימנו בשל המצב, ונרשמו מאות צפיות בזמן אמיתי וגם אחר כך, עם תגובות וברכות מכל הלב, מרחבי הארץ והעולם. כן, יש אהבה גם מרחוק, והרגשנו אותה עד מאוד.

אז נכון שהיה צריך להיות אחרת, ונכון שחתונה זו חגיגה של אהבה, ומי לא רוצה לידבק בה קצת , ובטח בימים אלה של ריחוק ובדידות? אך עוד יבואו ימי השמחה והרינה, ועוד יבוא זמן הריקודים והחיבוקים, כי לימדנו חכמינו "מצווה הבאה לידך – אל תחמיצינה" – ואנו, בוודאי שלא רצינו להחמיץ הזדמנות גדולה וענקית להכניס בברית הנישואין והאהבה את אהובינו, אסף ומוריה, אחרי שמצאו זה את זו בעולם המוטרף שמסביב. 

אההה, וגם היו השוטרים שהגיעו באמצע החופה, וביקשו לפזר את הכל ממש איך שסיימנו, וגם השוטר הנחמד שנשאר עד הסוף, כדי לוודא שאנחנו עומדים בכל התקנות. כן, היו גם שוטרים שחשבו שהמסכות, המרחק, הכפפות לא מספיקות. אז קצת הזדרזנו עם האוכל , ועם סעודת המצוה, ועם שבע הברכות – אך מה אומר ומה אדבר? אם היינו מחכים להיום, יום שישי, ב' בניסן, 27-3-20, כניראה שהיינו במקום אחר לגמרי לגמרי… 

אז כן, זה יכול היה להיות אחרת, לכאן ולכאן. ויותר מזה אני אומרת : אפשר גם אפשר לעשות זאת אחרת, בצניעות, בזריזות, בדגש על החשוב מכל  למען תרבה הברכה בעלום, למען תרבה השמחה בעולם ובעיקר למען תרבה האהבה בעולם. והיא – להבדיל מהקורונה שנשכח, והלוואי במהרה – היא האהבה לא הולכת לשום מקום – והיא כאן כדי להישאר איתנו לאורך ימים ושנים! מזל טוב , ורק בשמחות!

אז זה היה צריך צריך להיות אחרת. ואכן היה אחרת. במובן הכי הכי טוב של המילה. שנזכה כולנו לשמחות, להרבה אהבה ואחווה, שלום וערבות, ובימים אלה, נתפלל כולנו – ותשמע תחינתינו – לרפואת העולם, וניזכה לימים טובים אמן!

 

פורסם בקטגוריה ניוזלטר 'קולנו'

כתיבת תגובה

כתובת הדוא"ל שלכם לא תפורסם. שדות נדרשים מסומנים *

*

לו"ז תפילות ופעילות

מאי 2020

א ב ג ד ה ו ש
1
  • פעילות נוע"ם
  • קבלת שבת
2
  • שחרית לשבת
3
  • 929 - ללמוד תנך ביחד
4
5
  • פעילות נוע"ם
6
  • פ"ש ומדרש - קריאה ועיון בפרשת השבוע
7
  • תלמוד בחברותא
8
  • פעילות נוע"ם
  • קבלת שבת
9
  • שחרית לשבת
10
  • 929 - ללמוד תנך ביחד
11
12
  • פעילות נוע"ם
13
  • פ"ש ומדרש - קריאה ועיון בפרשת השבוע
14
  • תלמוד בחברותא
15
  • קבלת שבת
16
  • שחרית לשבת
17
  • 929 - ללמוד תנך ביחד
18
19
  • פעילות נוע"ם
20
  • פ"ש ומדרש - קריאה ועיון בפרשת השבוע
21
  • תלמוד בחברותא
22
  • קבלת שבת
23
  • שחרית לשבת
24
  • 929 - ללמוד תנך ביחד
25
26
  • פעילות נוע"ם
27
  • פ"ש ומדרש - קריאה ועיון בפרשת השבוע
28
  • תלמוד בחברותא
  • תיקון ליל שבועות
29
  • תפילה לשבועות
  • פעילות נוע"ם
  • קבלת שבת
30
  • שחרית לשבת
31
  • 929 - ללמוד תנך ביחד