על הנסים ועל הנפלאות אשר עשו לנו נשים!

על הנסים ועל הנפלאות אשר עשו לנו נשים!

על נשים גיבורות ומדליקות/// מאת : הרָבָּה נטלי לסטרג'ר, המנין המשפחתי המסורתי כפר ורדים. ///

ארבע פרשיות וחג מואר אחד יש באמתחתו של חודש כסלו בו אנו נמצאים, ונידמה כי אין בלוח העברי חודש המעלה על נס, תרתי משמע, דמויות נשיות כה רבות, אם בשמם ואם לא, כמו בחודש כסלו. ומי הן נשים אלה?

תחילה פגשנו בהן בפרשת 'ויצא' ובה סיפור נישואיו של יעקב ללאה ורחל, לצד – זילפה ובלהה, המביאות לעולם את שניים עשר בני יעקב. נכיר גם את ביתו היחידה של יעקב, העומדת במרכז פרשת 'וישלח' בה מסופר על "מעשה דינה": דינה, הזוכה לכינוי המשפיל בפי רש"י "יצאנית בת יצאנית"[1], יוצאת לפגוש את שכנותיה בנות הארץ, נחטפת ונאנסת ע"י שכם בן חמור החוי, המושל באזור, המבקש לאחר מעשה לשאת את דינה לאישה בשל אהבתי אליה . משאלתו זו לא תתממש, שכן עתיד הוא להירצח על ידי שמעון ולוי – אחי דינה. ודינה? היא -לפי המדרש- מתעברת ונושאת בבטנה את פרי האונס, מגורשת מבית אביה ושמה פעמיה למצרים[2]. את בִּיתָה אסנת תלד שם ועוד אחזור אליה תיכף. אך שכם אינו היחיד באותה הפרשה האונס אשה: בעוד יעקב מתאבל על מות רחל אשתו, "וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו"[3] – והארץ במקרה זה לא רעשה…

ואם לא די בכך הרי שבאה פרשת 'וישב', ומגוללת בפנינו את סיפור יהודה המבקר אצל 'זונה' על אם הדרך, המתבררת בדיעבד כתמר כלתו: תמר– אשר מאסה בהבטחותיו של יהודה בדבר נישואיה לשילת, עושה מעשה, ומצליחה להערים על יהודה חמיה, מתעברת ממנו ויולדת את פרץ וזרח: אדגיש כי הללו יהיו בניו-נכדיו היחידים של יהודה. מצאצאיהם, תוך כמה דורות, עבור דרך עובד, רות, נעמי ובועז יגיע אלינו דוד המלך. אישה נוספת המוזכרת בפרשה זו הינה – אשת פוטיפר: אמנם אין לה שֶם אך 'תרומתה' לעלייתו של יוסף לשלטון מסתברת כמכרעת בדיעבד. הדמות הנשית האחרונה החוזרת אלינו השבת, בפרשה שנקרא, פרשת 'מקץ' היא אותה אסנת בת דינה הנישאת ליוסף, אחי אמה, במצרים ויולדת את אפרים ומנשה – שניים מחשובי שבטי ישראל- הנכדים היחידים  הזוכים לברכת יעקב  ובהם מתברכים ילדי ישראל בכל ערב שבת בפסוק "ישימכם אלוהים כאפרים וכמנשה" – מאז ועד היום.

פרשיות אלה נקראות מידי שנה בתקופה זו העוטפת את ימי החנוכה. על רקע דבריו האחרונים של הראשל"צ, הרב יצחק יוסף, נגד הדלקת נרות החנוכה על ידי נשים ברשות הרבים , רציתי להזכיר לכבודו את דברי חז"ל בדבר חיובן של נשים במצוות הדלקת הנרות "שאף הן היו באותו הנס". שהרי כך מובא בתלמוד[4]: "אשה ודאי מדליקה דאמר רבי יהושע בן לוי: נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס": ורש"י במקום מפרש: 'היו באותו הנס' – שגזרו יוונים על כל בתולות הנשואות להיבעל לטפסר תחלה, ועל יד אשה נעשה הנס". נשים אמרינן? וכי ביותר מגיבורה אחת עסקינן? אכן, וחכמים נותנים להן שמות: האחת –אשה אלמנה ושמה יהודית[5] אשר בתחבולות נשיות מביאה לעריפת ראשו של מושל הצוררים ולניצחון ישראל על אויביהם. או בגרסה השנייה: האחות החשמונאית, המכונה 'בת יוחנן כהן גדול' או 'חנה בת מתתיהו כהן גדול'[6], כלה צעירה ויפה הנדרשת 'לבלות' את ליל כלולותיה עם ההגמון תחילה, כחלק מהגזירות הנוהגות על-ידי השלטון היווני באין מפריע. ביום המיועד מופיעה האחות עירומה בפני באי החתונה, מעוררת תדהמה וזעם, ואז נושאת נאום חוצב להבות כנגד צביעותם של המנהיגים, אם מבני הכהנים ואם חכמים- נאום המדרבן את אחיה המקבים לקום ולעשות מעשה, להגן עליה ועל יתר הנשים ולא לאפשר את המשך האונס וההשפלה אשר היו מנת חלקן בימים ההם. נאומה של חנה מחולל את המפנה, אשר יביא בסופו של דבר לניצחון המכבים על היוונים , ולעם ישראל הייתה תשועה גדולה.

על שום אותן גיבורות בכל הדורות ,שהעזו ולא הלכו בתלם, שמרדו במוסכמות הפטריאכליות ולא קיבלו בהכנעה את עיוות הדין עליהן, ומעל הכל, הזכירו והעלו על נס את חובתינו לראותן ולכבדן, כמו גם כל אדם הנברא בצלם אלוהים באשר הוא, על שום הדוגמא האישית שהציבו לנו, שלא שתקו, שלא נכנעו להדרה, לפגיעה ולהשתקה—אז לכבודן, לפחות החודש, לפחות בחנוכה הזה, לאורן נלך, נשים גיבורות, אמהות האומה, ונעלה את פועלן על נס. אמרו מעתה: על הניסים ועל הנפלאות אשר חוללו לנו נשים!   

חנוכה שמח ומלא אור גבורה ושמחה.

לתגובות: raba.kv.masorti@gmail.com

[1] רש"י בראשית פרק לד ,א': 'בת לאה '- ולא בת יעקב, אלא על שם יציאתה נקראת בת לאה, שאף היא יצאנית היתה, שנאמר (ל טז) 'ותצא לאה לקראתו' ..וכאמה כן בתה."

[2]  פרקי דרבי אליעזר (היגר) – "חורב" פרק לה: "…וכלם נולדו וזוגו עמו חוץ מיוסף שלא נולדה זוגתו עמו שהיתה אסנת בת דינה ראויה לו לאשה…"

[3] בראשית פרק לה, כ"ב : "וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל פ וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר:

[4] תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ג, עמוד א'

[5] ספר יהודית הוא אחד מהספרים החיצונים הנקראים ויש בו 16 פרקים. ב"מעשה יהודית", אייזנשטיין, ע' 204, אוצר המדרשים.

[6] מדרש לחנוכה, בית המדרש חדר א' צד קל"ב מכ"י לפסיא, מובא בי"ד אייזנשטיין, אוצר המדרשים, עמוד קפה).  

 

Tסומן בתגיות: , ,
פורסם בקטגוריה משולחן הרָבָּה נטלי, ניוזלטר 'קולנו'

כתיבת תגובה

כתובת הדוא"ל שלכם לא תפורסם. שדות נדרשים מסומנים *

*

לו"ז תפילות ופעילות

אפריל 2020

א ב ג ד ה ו ש
1
  • פ"ש ומדרש - קריאה ועיון בפרשת השבוע
2
  • תלמוד בחברותא
3
  • פעילות נוע"ם
  • קבלת שבת קהילתית שישי 3-4-20
  • קבלת שבת
4
  • שחרית לשבת
5
  • 929 - תנ"ך על הסדר
6
7
  • פעילות נוע"ם
8
9
10
  • קבלת שבת
11
  • שחרית לשבת
12
13
14
15
16
  • תלמוד בחברותא
17
  • פעילות נוע"ם
  • קבלת שבת
18
  • שחרית לשבת
19
  • 929 - תנ"ך על הסדר
20
21
  • פעילות נוע"ם
22
  • פ"ש ומדרש - קריאה ועיון בפרשת השבוע
23
  • תלמוד בחברותא
24
  • פעילות נוע"ם
  • קבלת שבת
25
  • שחרית לשבת
26
  • 929 - תנ"ך על הסדר
27
28
  • בין השמשות-טקס מעבר
  • תפילה חגיגית ליום העצמאות
29
30
  • תלמוד בחברותא