פרשת "וישלח", במבט נוסף

פרשת וישלח, במבט נוסף  

ביום הולדתי בקיץ 2018 נתבשרתי שתוצאות בדיקת דם מאשרות שחליתי ב"מחלת הנשיקה". כך חוויתי אישית "נשיכתה של נשיקה", ואולי הפכתי למומחה לנושא.

 למרות הנסיון, איני מקבל את הפירוש שהנקודות המופיעות במקרא מעל המילה "וישקהו" באו להדגיש שהכוונה היתה בעצם למילה "וישכהו".

מאז הצטרפתי למניין המשפחתי כפר ורדים בסוכות 1997 שמעתי ולמדתי את הפרשה לפחות פעם בשנה, אבל רק בשבוע שעבר הסתדר לי הפאזל בשלמותו.

יעקב חושש מעשו  אבל בשום מקום לא נזכר מה חושב עשו.  הוא מגיע עם כוח גדול, 400 איש כגודלו של הגדוד של דוד. יעקב משתחווה שבע פעמים עד שהוא מגיע אל עשו ונוהג בו כבמלך. מנהג  זה מופיע במכתבים של מלכי כנען אל פרעה שנמצאו בתל אל עמארנה  במצרים ובמכתב באוגרית שבסוריה.

יעקב נוהג כך לדעתי לא רק מחנופה, אלא בגלל מעמדו של עשו. ספר בראשית עוסק ביעקב, במסעו לחרן, הנשיקה לרחל, הנישואים הכפולים שהופכים למרובעים, הולדת הילדים, העבודה המופלאה עם הצאן, היחסים עם לבן ולבסוף המסע חזרה לכנען.

אין לנו מידע על מעשיו של עשו בתקופה זאת מלבד נישואיו. רק בסוף הפרשה יש קטע המוקדש להיסטוריה של עשו וצאצאיו. כנראה שגם עשו עשה חיל בתקופת הזמן הזה. כתאומים, הם נושאים גנים שווים וכישורים שווים, ואולי בזכות הקשרים עם שלושת חותניו שאחד מהם הוא ישמעאל, או מסיבות אחרות הוא מגיע למעמד חשוב המאפשר לו להחזיק כוח ניכר, אולי היה מלך של מקום כלשהו או לפחות מנהיג בעל דרגה בכירה.

אני למד זאת גם מיחס הסביבה אל יעקב לאחר המפגש עם עשו. יעקב מעיד על עצמו ומשפחתו "ואני מתי מספר". ובאמת כשירדו למצרים לאחר הרבה שנים היה מספרם 70, ויש להניח שבתחילת דרכם בכנען מספרם היה קטן יותר.  בכל זאת מתייחסים אליהם ככוח חזק. בשכם מקבלים אותם, עוד לפני מעשה דינה בעין יפה, מוכרים להם חלקת אדמה. תושבי עיר ואם בכנען נענים לכוח קטן מהם בהרבה. כשהם עוזבים את שכם ונעים לכיוון בית אל נאמר "ויהי חתת אלוהים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו את בני יעקב".  בברכתו ליוסף אומר יעקב "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי". כלומר יעקב ניהל מלחמות וכבש שטחים.

בפגישתם מציע עשו ליעקב לבוא עמו, כלומר תחת הגנתו. כשיעקב מסרב הוא מציע לו להשאיר חלק מהכוח שלו אצל יעקב. יעקב מסרב, אבל אולי היה כאן מה שקרה בין יתרו למשה. במקום אחד מסופר שיתרו עוזב, במקום אחר מסופר אחרת ובספר שופטים צאצאיו נמצאים בארץ. אולי בכל זאת נשארו מאנשיו של עשו עם יעקב וביתו.

אני חושב שבמפגש שהיה בעבר הירדן המזרחי, עשו שהוא בעל מעמד על בארץ כנען פורש את חסותו על יעקב וביתו. תושבי הארץ הבינו זאת היטב ולכן היחס הטוב של תושבי שכם לפני ואחרי מעשה דינה.

זה גם מסביר את הפחד של תושבי הסביבה לאחר הטבח באנשי שכם. שלא כתושבי מצרים, שראו את כוחו של אלוהים במכות מצרים, לא הכירוהו תושבי כנען, אבל כנראה ידעו מי הוא בעל הברית של יעקב. אין שום התייחסות למאבקים בין יעקב לעשו, להיפך מסופר על היפרדות מתוך שלום. האקורד האחרון הוא שהם קוברים ביחד את יצחק.

כתב עמי ווטרמן

 

 

Tסומן בתגיות: , ,
פורסם בקטגוריה חברים משתפים, לימוד, ניוזלטר 'קולנו', פרשת השבוע

כתיבת תגובה

כתובת הדוא"ל שלכם לא תפורסם. שדות נדרשים מסומנים *

*

לו"ז תפילות ופעילות

ספטמבר 2020

א ב ג ד ה ו ש
1
  • פעילות נוע"ם
2
  • תלמוד בחברותא
3
  • בר מצווה-אורי גריס
4
  • קבלת שבת
5
  • שחרית לשבת
6
  • 929 - ללמוד תנך ביחד
7
8
  • פעילות נוע"ם
9
10
  • תלמוד בחברותא
11
  • קבלת שבת
12
  • שחרית לשבת
13
  • סדנה ללימוד תפילות יום הכיפורים - התנועה המסורתית
  • 929 - ללמוד תנך ביחד
  • סליחות עולמיות - התנועה המסורתית
14
15
  • חלוקת תפוח בדבש - נוע"ם
  • פעילות נוע"ם
16
17
  • תלמוד בחברותא
18
  • קבלת שבת
19
  • שחרית לשבת
20
21
  • צום גדליה
22
  • תשליך-נוע"ם
  • פעילות נוע"ם
23
24
  • תלמוד בחברותא
25
  • קבלת שבת
26
  • בר מצווה אור דואניאס
  • שחרית לשבת
27
28
29
  • פעילות נוע"ם
30