929 דברים של עמי ווטרמן

929 דברים של עמי ווטרמן

דעה אישית

 

בספרים שמואל א' ו-ב' וספרי מלכים א' ו-ב' מספרים לנו את קורות עם ישראל בארצו, מכינון המלוכה ועד נפילת ממלכת ישראל בשנת 720 לפנה"ס וממלכת יהודה וחורבן המקדש הראשון  בשנת 586 לפנה"ס.

המלך הראשון, שאול, הומלך לאחר הכיבוש הפלישתי הראשון. לפחות חלק מהשטח הישראלי נפל בידיהם לאחר המפלה באבן העזר. סיפור הכיבוש לא מסופר. במקומו מובאות עלילות ארון האלוהים בפלשת. אך האמת, הנמצאת במובלע בסיפור המקראי, היא שהפלשתים חדרו לגב ההר, החריבו את שילה והקימו נקודות שליטה בכמה מקומות. זו יכולה להיות הסיבה מדוע הומלך שאול בצורה חצי מחתרתית. כנראה ששאול היה ידוע כמנהיג מאבק קודם בבני עמון.

תיאור הקרב הראשון של שאול בפלשתים, התחיל בתקיפת פתע של יונתן במיכמש והוא המפורט בתיאורי הקרבות. קשה להטיל ספק במהימנותו. הסלע בנחל קיים עד היום, גם הכפרים משתי הגדות שמרו שמותיהם עד היום. הבריטים ביוזמת קצין יודע תנ"ך חזרו על התרגיל והבקיעו את הקו הטורקי בשנת 1918.

שאול מצליח להשתחרר מהכיבוש הפלישתי בסדרת קרבות. הוא מצליח לחסום את דרכם ממערב. יש לזכור שבתקופה זאת ירושלים היא עדיין ישות שאת עצמאותה, כנראה מכבדים הפלשתים.

הכיבוש הפלישתי השני בא בעקבות המלחמה שכפו הפלישתים על שאול בעמק יזרעאל ובסופה הוא נפל על חרבו על הר הגלבוע. המפלה כבדה, החללים רבים ביניהם רוב בני המלך. התנ"ך אומר במפורש כי כל תושבי האזור ברחו ובמקומם נכנסו פלישתים. אבנר, שר הצבא ובנו הנותר של שאול נסוגים לעבר הירדן המזרחי. כל המשא ומתן בין דוד היושב בחברון, ובין אבנר מתבצע בהתחלה באמצעות שליחים העוברים את הירדן. לדעתי השתלטו הפלישתים על כל ההר המרכזי, נחלות בנימין, אפרים ומנשה. קשה להעריך מה היה המצב בגליל, האם היה בצורה כלשהי תחת שלטון פלישתים ובני בריתם, או שתושביו היו בקשר עם בית שאול שמרכזו ביבש גלעד בעבר הירדן המזרחי.

בסוף תקופת שאול, נמצא דוד בפלשת בראש גדוד ופועל בחסות שליט גת.לדעתי בתקופת זמן זו נמצא שבט יהודה בתהליך של התגבשות. ואף אינו נזכר בשירת דבורה. 

השבט שיתף פעולה עם שאול ,אך ספק אם היה תחת שלטונו הישיר. ההערכה היא שהאוכלוסייה הייתה מצומצמת. פרופ' יוסף גורפינקל, חופר חירבת קיאפה, ומהתומכים העיקריים של מלכות דוד, אומר שבאזור גרו כחמשת אלפים איש, כולל תושבי ירושלים באירגונם. בשלב מסוים דוד משתלט על ירושלים כנראה בלי להודיע להודיע לפלישתים ובניגוד לדעתם. הם מנסים למנוע זאת צבאית אך נכשלים.  

כאן עולה השאלה האם דוד, לבד מהיותו מלך ירושלים, היה גם שליט של אימפריה. גם אם שבטי עבר הירדן המזרחי והגליל הכירו בו כשליטם, נשארת בעיה מרכזית: האם הצליח לשחרר את שבטי ההר המרכזי מהכיבוש הפלישתי השני? עברתי על כל תיאורי הקרבות של דוד בספר שמואל ב' ואין שום תיאור של קרב בחבל ארץ זה,

כבר התייחסתי למיעוט האוכלוסייה שממנה יכול היה דוד לגייס צבא. במקרא מצוין שלדוד היה צבא שכירים נוכרי, "הכרתי והפלתי". דוד לא כבש את  גזר הקרובה וגם לא שלמה,

 אלא קיבלה כנדוניה מחותנו פרעה. 

המצב הגיאופוליטי הזה שדוד שלט ביהודה והפלישתים שלטו בהר שמצפון, מסביר את בריחת דוד מפני אבשלום לעבר הירדן המזרחי. אימפרטור לא היה צריך לברוח מבירתו בעת מרד.

לדעתי דוד, שלמה ורחבעם אמנם מולכים בירושלים אךהפלישתים הם הכוח החזק בארץ ישראל. בנוסף לפלשת,הם שליוטי השומרון וכנראה גם בעמק יזרעאל, אסם התבואה של הארץ. .בספר דברי הימים מסופר על שרשרת ערי מגן שבנה רחבעם על גבולה המערבי של יהודה.

השאלה היא, מי אם כן הקים את ממלכת ישראל, ממלכת השבטים הצפוניים? בשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס. מתחיל עידן הסחר הבינלאומי באזור הנגב. 

במצרים קמה שושלת חדשה שמגבירה את המעורבות המצרית בפוליטיקה הבינלאומית לאחר תקופת חולשה.למצרים לא מתאימה הדומיננטיות הפלישתית בארץ ישראל.הצעד הראשון היה להשיא נסיכה מצריה לשלמה כדי למנוע מסע פלישתי נגדו. המצרים רוצים כנראה ליהנות מהסחר הערבי שנשלט על ידי ערי הנמל הפלישתיות.

מסע פרעה שישק הנזכר בתנ"ך עוזר לנו לפתור את החידה. במקדש בכרנך שבמצרים מתאר שישק את מסעו הצבאי לארץ ישראל. יש האומרים שהיו לפחות 2 מסעות .

מסופר על מסע בנגב הצפוני והי, ומיועד כנראה לצורך השתלטות על הסחר הערבי. והחלק השני הוא תיאור המסע באזור שמצפון ליהודה. 

יש לציין שכל מסעות המלחמה של הפרעונים שעד כה היו בחלקים המישוריים של הארץ, טבעי לצבא המבוסס על מרכבות. גם האינטרסים המצריים היו בעיקר בשליטה על הדרכים והערים העיקריות.

 

במסע זה שישק עולה לגב ההר  יורד לעמק הירדן, עובר לצד המזרחי, ואחר כך  פונה לעמק יזרעאל ומשאיר מצבת זיכרון במגידו לפני חזרתו למצרים.

שישק מכה את כל מוקדי הכוח באזור. לדעתי הוא כובש את ההר המרכזי מידי הפלישתים, פוגע  במוקד הכוח של שיבטי עבר הירדן המיזרחי ומחסל את מוקדי הכוח של עמק יזרעאל. את כל השטח הזה הוא נותן בידי ירבעם בן נבט שבא אתו ממצרים. כמובן שירבעם הוא מלך בחסות פרעה. זה גם יכול להסביר את הצבת העגלים, בעלי המשמעות למצרים, על גבולות הממלכה בדרום ובצפון.

פרעה שישק לא פוגע בממלכת יהודה. יש לו אינטרס שיתקיימו שלוש ישויות מדיניות חלשות ולא אחת חזקה. כך יש לנו את פלשת, יהודה וישראל שמידי פעם נלחמות ביניהן.

מוזמנים להגיב אם ברצונכם.  

Tסומן בתגיות: ,
פורסם בקטגוריה חברים משתפים, לימוד, ניוזלטר 'קולנו'

כתיבת תגובה

כתובת הדוא"ל שלכם לא תפורסם. שדות נדרשים מסומנים *

*

לו"ז תפילות ופעילות

אפריל 2020

א ב ג ד ה ו ש
1
  • פ"ש ומדרש - קריאה ועיון בפרשת השבוע
2
  • תלמוד בחברותא
3
  • פעילות נוע"ם
  • קבלת שבת
4
  • שחרית לשבת
5
  • 929 - תנ"ך על הסדר
6
7
  • פעילות נוע"ם
8
9
10
  • קבלת שבת
11
  • שחרית לשבת
12
13
14
15
16
  • תלמוד בחברותא
17
  • פעילות נוע"ם
  • קבלת שבת
18
  • שחרית לשבת
19
  • 929 - תנ"ך על הסדר
20
21
  • פעילות נוע"ם
22
  • פ"ש ומדרש - קריאה ועיון בפרשת השבוע
23
  • תלמוד בחברותא
24
  • פעילות נוע"ם
  • קבלת שבת
25
  • שחרית לשבת
26
  • 929 - תנ"ך על הסדר
27
28
  • בין השמשות-טקס מעבר
  • תפילה חגיגית ליום העצמאות
29
30
  • תלמוד בחברותא