ליום הכיפורים הקרב ובא

[shashin type=”photo” id=”7387″ size=”medium” columns=”1″ order=”user” position=”right”]דברים קצרים ליום הכיפורים הקרב ובא /  נטלי לסטרג’ר

חשבון נפש

חיית – כמה חָרַשת?

כמה ככרות לחם אפית?

כמה עצים נטעת?

כמה לבנים הנחת לבניין?

בטרם היאספות אל עמיך.

כמה כפתורים תפרת?

כמה הטלאת, איחית?

למי הענקת מחומך?

במי, כושל, תמכת?

למי הורית דרך

בלי לתבוע הכרת טובה

ומתן פרס?

מה התרומה שתרמת?

**יאנוש קורצ’אק

 

בּרוך אתה שנתת לנו את ראש השנה ויום הכיפורים. את ימי הזיכרון האלה, ימי התרועה וההתרעה, שנתת לנו את היקיצה הזו, את הבלמים האלה, את המבט אחורנית.

כי אנחנו רצים, ריבונו של עולם, כל השנה רצים, אין אנו יודעים מפני מי, אין אנו שמים לב לקראת מה, וגם להביט אחור חבל לנו מרוב דהירתנו אל המי – יודע מה.

כל השנה אנו דוהרים ואצה לנו הדרך עד שאפילו איננו מתבוננים את מה אנו דשים בעקבותינו ומי נרמס ברגלינו הדוהרות, ואיזו הדרך שאנו רצים בה. עייפים אנו, אך ממשיכים לזנק ולגמוע מרחקים.

ברוך שנתת לנו את ראש השנה ויום הכיפורים, והם טופחים על שכמינו ואומרים בקול שופר: רגע, לאן זה בעצם? והנה מזנק לעומתנו, הרמזור, ומצָווה: עצור, עצור עוד מעט, חכה רגע.

ואנחנו עייפי מרוץ, נבוכים, מקיצים פתאום מטירוף הזרימה, משפשפים עינינו ומסתכלים מסביב, קדימה, אחורה ואנו תמהים לאמר: “להיכן נקלענו, היכן היא נקודת הזינוק? ובאמת לאן פנינו מועדות? ובעצם מי אנחנו בכלל?ברוך אתה שנתת לנו את מעצורי הזמן, את נקיפות המצפון, את הרמזור, הבלמים והתזכורת” [אנונימי]

 

חברות וחברים,

הנה עוד רגע יום הכיפורים כאן.

נתכנס לעצירה של קצת יותר מיממה, החל ממחר בערב, יום השישי, בשעה 17:45.

הדלקת הנרות ותחילת הצום בשעה 18:05 וסיומו קצת אחרי השעה 19:05.

נתכנס יחדיו לעצירה, למחשבה, לתהיה, ללימוד ולשירה.

יחד בחבורה, הורים וילדים, צעירים ובוגרים, שכנות ושכנים – כולם יחד ללא מחיצות.

נתכנס לפלל להשאיר מאחור את שצריך – ולקחת קדימה, לשנה החדשה את החיוני והחיובי, את האכפתיות והרגישות, התקווה והשלום.

בואו כמו שאתם.

ויחד נערוך את חשבון הנפש, האישי והכללי, יחד נברך על מעצורי הזמן הנותנים לנו הזדמנות חד שנתית לעצור, להתבונן, להצטער וגם לייחל ולפלל לחן וחסד בשנה הבאה שכבר כאן.

כתיבה וחתימה טובה,

הרבָּה נטלי