חגיגת יום העצמאות

[shashin type="photo" id="2951" size="medium" columns="1" order="user" position="right"]יום העצמאות שלנו בקהילה היה אירוע מרגש ומרענן.

התחלנו בתפילה חגיגית לכבוד יום חשוב זה לנו ולמדינתנו, שכללה "הלל" מיוחד. בהמשך חגגנו "סדר יום העצמאות" שהיה מסורת במשפחתה של חברתנו עינת. מסורת זו תחילתה בשנת 1948, כשמספר חברים צעירים חשבו שיום העצמאות הוא אירוע מכונן שיש לחגוג אותו כמו ״סדר״ בפסח או, להבדיל, ״סדר״ ט״ו בשבט. ישבו וכתבו "הגדה״ שכללו בה ארבע כוסות וברכות, שירים וקטעי קריאה שונים.

בתוך חבורה זו היו הוריה של עינת, וה״סדר״ הפך למסורת בביתם מדי שנה בשנה. מידי פעם נוספו משתתפים מהדורות הצעירים, ותרמו גם מההווי שלהם להגדה. לפני שלוש שנים, שבמהלכן חלה אביה ״מרה״ ז״ל ונפטר, נשברה המסורת – וההגדה עברה אלינו בזכותה של עינת.

השקופיות הוקרנו על מסך, ברכו על כוסיות תירוש, שרנו וקראנו והתכבדנו בארוחה שהיתה בנוסח ״פוטלוק״ כנהוג בקהילתנו. בין כוס לכוס שמענו את הסיפורים.

חברנו, עמי ווטרמן, הצליח לאסוף מספר תושבים ותיקים שעדיין יכולים לספר מסיפורי 1948. שמענו סיפורי פלמ״ח מפיו של הצעיר הותיק ישראל גורן; ואת סיפורה מלא ההומור של מרים פולין, מספרת בחסד, על חוויותיה מהשמירה בנאות מרדכי, לשם הגיעו היא ואושי לאחר שעלו ארצה, בינואר 1948; את סיפורו המדהים של יצחק בן ארצי, אביה של תמי איצקוביץ, בן 91 שהדהים את כולנו בצלילותו ובזכרונו החד, ובכושר הדיבור יוצא הדופן. הוא סקר את עשייתו והתנדבותו לאורך השנים, כשהוא שוזרו בקטעי היסטוריה של ארגון ההגנה. שלמה דה הרטוך, בחר לספר את הדברים המצחיקים שקרו לו עם עלייתו לארץ, וגרם לנו לחייך הרבה.

הסיום היה של שי גרינשפון, שעוסק בהיסטוריה, ש"התווכח" עם האמירה השגורה "משואה לגאולה". סקירתו הרהוטה רבת הפרטים והענין, הציגה את התיזה שלא היתה זו השואה שהביאה את עמי אירופה ואמריקה לצדד בהקמת מדינת ישראל, אלא מחנות העקורים היהודים באירופה. היה מענין מאד, ובמיוחד למי שעוד יכול לזכור את התקופה.

חוויה יפה של חגיגת יום העצמאות, עם ערך מוסף שמעבר ל"מנגל" שנכנס אצלנו למסורת. תודה חמה לעמי ווטרמן, חברנו, על שני האירועים: זה שהיה בחנוכה, ובו סופרו חוויות מיום ההצבעה באומות המאוחדות ביום כ"ט בנובמבר, ובמיוחד על שהתעקש לקיים את החג הזה, טרח ודאג ולא נסוג גם כשלא קיבל תגובות והבטחות השתתפות במועד. תודות גם לנילי אלדר, שהיתה על הקולינריה, וגם על הסיפור הספונטני על ארכיונו של סבה, אבי אמה חנה אש ז"ל.

נקווה שנדע לצקת תוכן לחגי העצמאות הבאים, ולהנות מחוויות בונות גם בהמשך דרכנו בקהילה, ונצפה לעוד חברים שיבואו להצטרף אלינו.