שיחה פתוחה בנושא בר/בת מצווה

[shashin type="photo" id="2635" size="medium" columns="1" order="user" position="right"]בשבת האחרונה קיימנו דיון בנושא בר/בת מצווה בקהילה.

לפני הדיון (במהלך ארוחת הצהריים הטעימה) הביעו המשתתפים את דעתם על משפטים שונים בנושא, באמצעות הכנסת סוכריות לקערה שלידה הונח פתק עם משפט מסוים. המשפטים שזכו לתמיכה רבה היו:

  • "הייתי רוצה שרוב ילדי כפר ורדים יקיימו בר מצווה בתפילה שוויונית"
  • "הייתי רוצה שרוב המשפחות של כפר וורדים יחשפו לתפילה שלנו ירגישו שהן יכולות ליהנות בבית הכנסת"
  • "הייתי רוצה שיותר אנשים יחשבו שאפשר להבין איך מתפללים"

לתמיכה מסויימת זכה המשפט:  "תמיד נוכחים בבר מצוה אורחים שאינם מכבדים אותנו".

משפטים נוספים שזכו לתמיכה פחותה היו: 

  • ”בשבת כשיש בר מצווה, ואינני מכיר/ה את המשפחה אני פחות רוצה לבוא לתפילה“
  • ”בשבתות שיש בר מצווה יש המון רעש ובלאגן“
  • ”הייתי שמח שנגדיל את מספר בר המצוות שחוגגים אצלנו“
  • ”אנו מקיימים  בר מצוות מצורך כלכלי“
  • "אם היה אפשר הייתי מעדיפ/ה שנקיים פחות בר מצוות“
  • ”כל הבר מצוות צריכות להיות במנחה או באמצע השבוע למעט של משפחות פעילות בקהילה“
  • ”הייתי שמח אם היינו מעודדים משפחות לחגוג בת מצווה“
  • ”אני מעדיף/ה להתעלם מהאורחים של בר המצווה“
  • ”בשבתות בלי בר מצווה ,קשה לי כאשר אין מניין“
  • ”אני מתרגש יחד עם משפחות בר המצווה“

בדיון נכחו :אסנת אור-לוירר, עינת ועופר דוד, מרים פולין, ארי פליישר, פטר הורביץ, רפי ורעות כהן, אבי נוביס דויטש, שלי כהן, נטע כהן, דוד קיסוס, נינל חייט, אסתי דוד, שי גרינשפון, ריבי גרינשפון, ורה קופיאן.

מהמדגם שלעיל עולה שלמרבית המשתתפים חשוב שהאירוע בחיי המשפחות יהיה אמצעי להכרות עם הקהילה שלנו, ועם הדרך אותה אנו מציעים לגשת ליהדות ולזהות היהודית.

מן הדיון עלה, כי אנו מקווים כי החוויה לא תהיה יום אחד חולף, שאין לו כל משמעות, אלא אירוע שמאפשר הכרות משמעותית עם נושא המסורת היהודית, התנועה המסורתית ודרכה המיוחדת ביהדות, ובצורה מורחבת גם ציונות ואהבת ישראל ועוד.

התברר גם כי הנושא הכלכלי אינו נשקל כמניע לקיום בר/בת מצוה בקהילה אלא, דווקא, תחושת השליחות כלפי הכפר בפרט והחברה הישראלית בכלל, ואמונה כי ראוי לגרום לאנשים להכיר יותר את התפילה והמסורת היהודית, כמו גם את התפיסה הקהילתית הרואה חובה יהודית לעסוק גם בנושאים חברתיים וקהילתיים ומקבלת בזרועות פתוחות כל אדם באשר הוא, במינון ובדרך המתאימים לו. 

בנוסף עלה עניין השוויון בין המינים, שאנו דוגלים בו ומממשים אותו הן בתפילה והן בחיי היום יום, כולל טקס בת מצווה שהוא שווה בתוכנו לזה של טקס בר המצווה. בנושא זה שמענו דברים מרגשים משתי בנות מצווה לשעבר ( שלי כהן וריבי גרינשפון) שדברו על משמעות העניין בעיניהן ועל מחויבותן לנסות ולרתום בנות נוספות לחגוג את בת המצווה בבית הכנסת.

אנו מעדיפים שהמשפחות תקדשנה את ההכנה לבר המצווה להיכרות ולימוד של הנער/ה וגם כל המשפחה עם התפילה והמסורת. זו הזדמנות מיוחדת שלדעתנו ממש חשוב להטמיע בצבור. 

קול חזק שנשמע היה שאסור לנו למצמץ בדרישה שהמשפחה ובר/בת המצווה יהיו נוכחים בתפילות במשך תקופה (שנה, חצי שנה, או כל תקופה שתקבע). בקהילה כשלנו חשובה מאד ההיכרות עם המתפללים ועם הסדרים בבית הכנסת, ולרבים מאיתנו מפריע הניכור והעובדה שמדי שבת מגיעה משפחה "זרה" לנו ללא כל הכנה והיכרות. יש דרכים לגרום לכך לקרות, אם ע"י שיחות והסברים ואם ע"י כך שלא נוכל לקבל משפחות שאינן רוצות שום דבר אלא טקס בלבד. 

לאלה, למרות שעל פניו זה נראה בזבוז הזדמנות לעסוק בנושאים מיוחדים שבגללם חוגגים בר מצווה, נוכל להציע את האופציה של טקס במנחה, על כל המשמעויות שלו (קצר, ואפשר לצלם לאחר צאת השבת), או לחילופין טקס ביום חול.

נושא נוסף שנידון:  דרך נוספת היא הכנת תוכנית פעילות נעימה ומלמדת בנושאים שמעבר לטקס עצמו, לילדי בר/בת מצווה ומשפחותיהם שתכלול ידע בנושאים כמו היסטוריה, ארכיאולוגיה, ציונות, ישראליות, ערכים של קבלת האחר, ערכים אוניברסאליים אחרים ועוד, ושיווקה למשפחות בתקופה המתאימה – כיתות ה'-ז'.  עלינו לנצל את כל הכלים האפשריים, למשל ועד ההורים, ערבי חשיפה למשפחות הרלוונטיות, כי אין אפשרות לעשות זאת באמצעות בתי הספר.

 יש לנו אנשים היכולים לבנות תוכנית כזו, ואנו מניחים שנוכל לגייס גם כוחות נוספים מבין תושבי הכפר.

מענין היה לשמוע את הנערות שגדלו בקהילתנו, ועלו לתורה על הבקורת החברתית שנתקלו בה. שתיהן ידעו להתמודד עמה בדרכן, ורק התעצמו מנסיונן.  בנושא שוויון בין המינים, יש להשקיע עבודה מאומצת בעידוד טקסי בת מצווה, ויש לנסות לשרש את החשיבה שבר מצווה הוא ענין לבנים בלבד. אנו חייבים למצוא דרך לחזק בנות הרוצות לעלות לתורה כנגד לחץ חברתי לא קטן שבו עליהן לעמוד. ובעצם, זו דרך טובה לתגבר את יכולתן לעמוד בפני לחצים חברתיים כאלה ואחרים גם בתחומים אחרים בחייהן.           

הפגישה הסתיימה בהבעת רצון לנסות להקים גוף של חשיבה וגיבוש תכנים לעשיה בתחומים שדנו בהם. 

אנו מציעים לכל מי שיש לו מה לתרום בנושאים אלה, ומעונין להצטרף לצוות כזה, חבר קהילת המנין וגם אחרים להתחבר אלינו ביעדים שאנו רוצים להציב.

נשמח אם תתקשרו אלינו ותעזרו לנו להרים פרויקט חשוב זה.

רשמה אסתי 

Tסומן בתגיות: , , , , , , , , , ,
פורסם בקטגוריה המנין המשפחתי המסורתי, טקסים, ניוזלטר 'קולנו', קהילה

כתיבת תגובה

כתובת הדוא"ל שלכם לא תפורסם.

*

לוח תפילות ואירועים
הירשמו לניוזלטר השבועי "קולנו"