עשרה בטבת ומשמעות הצומות בימינו

[shashin type="photo" id="4605" size="medium" columns="1" order="user" position="right"]השבוע יחול ביום שישי עשרה בטבת.

עשרה בטבת מכונה על ידי זכריה צום העשירי (כי טבת הוא החודש העשירי) והוא מציין את ראשית המצור של נבוכדנאצר מלך בבל על ירושלים. "בחודש העשירי (= טבת) , בעשור לחודש בא נבוכדנאצר מלך בבל, הוא וכל חילו, על ירושלים … ותבוא העיר במצור …" (מלכים ב פרק כה פס' א-ב).

היום במדינה בה לוח השנה שעל פיו אנו מתנהלים בשוטף הוא האזרחי/לועזי, כמעט ואין תשומת לב ליום זה. בחינוך הממלכתי דתי מצויין יום זה כיום הקדיש הכללי, על פי תקנת הרבנות הראשית משנת תשי“א (1950). ההחלטה הייתה כי מי שמקום קבורתו לא נודע, ובייחוד האבלות על הרוגי השואה תצויין ביום זה.

כשהחליטה הכנסת שנתיים לאחר מכן על יום זכרון לשואה פעלו אנשי הרבנות כדי שגם הציון הממלכתי יהיה ביום זה —אך לא כך היה. והרצון לציין את מרד גטו וורשה ביום הזכרון לשואה ולגבורה הכריע את הכף. הניסיון הזה של הרבנות הראשית משקף בעיני דרך פעולה דתית ראויה, לקחת תוכן ישן ולצקת בו תוכן חדש רלבנטי יותר, כך ראוי בעיני לחבר בין צום גדליה לרצח רבין, ובכלל לרציחות פוליטיות בתולדות ישראל, וכך ראוי החיבור בין תענית אסתר ליום העגונות.

תשעה באב מצליח לשמור על מעמד משל עצמו, וצריך לחשוב מה התוכן שראוי להוסיף ליז ‘ בתמוז. בשבוע זה עולים לי שני נושאים שהייתי מתלבט ביניהם הגזענות מצד אחד והעוני מצד שני. הגזענות באה לידי ביטוי השבוע באופן ברור פעולות ונדליזם מבישות בבקעה אל גרביה ואצל שכנינו בעכברה, הכתובת על הקיר בעכברה אינם מותירות ספק ”די להתבוללות — ערבים החוצה“, כאילו סכנת ההתבוללות נובעת מעצם קיומו של האחר, ולא מהעדר תוכן, או לעתים תוכן שלילי של המרכיב היהודי בזהות.

העוני צעק השבוע דרך המעשה הנורא של אשה אחת מדימונה שהציתה את עצמה למוות. הנסיבות במקרה זה טרם פורסמו, אך מצוקה כלכלית הייתה שם, והצתה מצטרפת לששה אירועי הצתה מסוג זה שארעו בחודשים האחרונים. ימי צום הם ימים של חשבון נפש יום שיש הקרוב, י ‘ בטבת, הוא זמן ראוי לשאול האם המדינה שלנו עומדת בצפיות שלנו ממנה. האם אנו מצליחים לקיים כאן סולידריות ראוייה לשמה, רשת בטחון, אהבת חינם, דאגה לגר.

אני מקווה כי אנו כקהילה נעשה את שביכולתנו כדי לצמצם גזענות ועוני ולהגביר סולידריות.

מי שיש לו רעיונות נקודתיים מוזמנות לפנות אלי ואשמח לנסות לקדמם, מי שמעוניין להיות מעורב בפעילות שוטפת עם אנשי עכברה, מוזמן לפנות אלי גם.

הנביא זכריה מנבא כי הצומות יהפכו ליום של ששון ושמחה, אני מקווה כי נזכה לכך.

Tסומן בתגיות: ,
פורסם בקטגוריה ניוזלטר 'קולנו'

כתיבת תגובה

כתובת הדוא"ל שלכם לא תפורסם.

*

לוח תפילות ואירועים
הירשמו לניוזלטר השבועי "קולנו"