מיילדות ועבודה זרה

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”medium” columns=”1″ order=”user” position=”right”]השבוע נתפרסמה תשובתו של הרב אפרתי האוסר על מיילדת יהודיה לילד גויה בשבת, אם כי הוא מסייג את תשובתו שבמידה ויש חשש איבה מותר.

חשוב לציין אפרתי אינו לבדו, תשובתו היא לכאורה ציטוט של לשון השלחן ערוך שנשען על המשנה והגמרא במסכת עבודה זרה. וכך אומרת המשנה : “בת ישראל לא תיילד את [הנכרית] <העובדת כוכבים>, מפני שמילדת בן [לעבודה זרה] <לעבודת כוכבים>, אבל [נכרית] <עובדת כוכבים> מילדת בת ישראל.”

המשנה אוסרת על המיילדת ליילד נכריות בכלל, משום שבכך מקדמים עבודה זרה. הגמרא קובעת כי בשכר מותר לילד משום איבה, ומסייגת כי היתר זה חל רק על ימי חול בגלל שלגבי שבת יכולה לומר לה שמותר לה לחלל שבת רק על מי ששומר אותה.

עם זאת חשוב לזכור תשובתו של אפרתי מניחה כי גדר עבודה זרה חל גם על נכרים בני ימינו , עמדה זו מצויה בויכוח כאשר מרבית הפוסקים משוכנעים שהגדר אינו חל על מוסלמים, ויש שאינם מכילים אותו על נוצרים. מיוחדת מאד היא עמדתו של מנחם המאירי פוסק מפרובנס, שקובע כי גדר עבודה זרה אינו חל על גויים הגדורים בגדרי האומות כלומר חברה מתוקנת שיש לה חוקים ומנהל תקין אינה נחשבת עבודה זרה. אליבא דה מאירי המלחמה בעבודה זרה היא בגלל שהיא מסוכנת לאנושות היא פורץ את כל הגדרות והסייגים וממילא מן הראוי לקיים מאבק אקטיבי לצמצם את אוכלוסיה זו , אבל מדגיש המאירי גדר זה לא חל על הגויים סביבו ובעיני ברור שגם אינו חל על הגויים סביבנו.

תשובתו של אפרתי מעידה על רבנות לא מוסרית שמעדיפה לצטט מסורות עתיקות ללא בחינת תכנם הערכי, זוהי שיטה מסוכנת שיש לרבנים חובה להשמיע קול נוקב כנגדה.

רב לא יכול להסתפק בציטוט מסורות ישנות, הוא חייב לעמת אותן עם עולמו הערכי והעולם המוסרי סביבו, הנזק של דבריו לעולם התורה והרבנות והסכנה שבדבריו ראויה לכל גינוי. במידה ואתם נתקלים בדברי רבנים שמכעיסים אתכם אשמח אם תפנו אותם אלי.