רשמים והגיגים מחגיגת בר המצוה של ניקו סולטן

[shashin type="photo" id="4552" size="medium" columns="1" order="user" position="right"]שהתקיימה בקהילתנו בשבת האחרונה פרשת "ויצא".

בין בני גילו ואוהדי הספורט בכפר מוכר ניקו כספורטאי, שחקן מכור למשחק כדורגל וגם כאצן.  שעות רבות בשבוע הוא מקדיש למשחק ולריצה ויש לו חברים רבים. זאת, אם לשפוט על פי מספר הנערים שבאו לחגוג עמו את חגו, עליה ראשונה לתורה כבר-מצוה.

הוא בן למשפחה גדולה יש לו עוד אח וארבע אחיות, והוא האחד לפני האחרונה שבין ילדיה של משפחת סולטן.  האם יוצאת גלות דרום אמריקה, האב מגלות צפון אפריקה, והם מיצגים את היפה שיש במשפחה גדולה, חמה, תומכת ומאושרת. אמו מירי שגם היא אצנית ורצה ריצות מרתון, מוכרת לרבים גם מהיותה גננת מוכשרת של אחד מגני הילדים שבכפר. 

שמחנו לארח את האירוע של משפחת סולטן, שהיה מרגש מאד לבני המשפחה ולכל הנאספים. רָבָּת הקהילה שלנו, נטלי לסטרג'ר, תרמה לטקס מכל מה שניתן היה, התחברה למשפחה וערכה טקס מחמם לב ואף זכתה למחמאות רבות מההורים ומכל בני המשפחה והאורחים הרבים.  טקס משמעותי מאד מבחינת אישית של בר המצוה, מבחינה משפחתית ולאומית, בדגש על המסורת היהודית שכל אחד מאתנו חייב להמשיכה ולהעבירה לדורות הבאים. 

כולם נהננו לשמוע את ניקו קורא בתורה בטעמיה, והתרשמנו מאד מהדרשה שדרש, ובה התייחס לפרשת השבוע, ולמה שניתן ללמוד ולהסיק ממנה, וכיצד הוא רואה את הדברים בהתייחס לדרכו בעתיד. 

המשפחה בחרה להגיש כיבוד עשיר מאד עם הרבה תשומת לב לצורה ולטיב, במקום לערוך קידוש מקוצר ולרוץ לאירוע באחד מהאולמות, מסעדות וכו'. נזכרתי בחגיגות בר המצוה שחגגו בני כיתתי כשהייתי ילדה: לא היו מסיבות פאר, לא זמרים ותזמורות, ולא אביזרי הגברה והצגות נוצצות.  כן הייתה בהם חמימות משפחתית וחברתית, וסעודה טעימה ללא "פנפונים" כמו שקוראים לזה היום, שכולם נהנו ממנה.

יחד עם זאת אינני יכולה להימנע מתחושה של "צביטה קטנה בלב", על שלא זכינו כקהילה ליהנות יותר מהמשפחה הנחמדה הזאת עד לשבת האחרונה,  ועל שהם לא היו חלק מחברי הקהילה ודרכיה יותר עד כה, וכך אולי מעתה, לאחר החוויה המרוממת ניזכה לנוכחות המשפחה וחבריה הרבים ביננו, גם בשבתות ומועדים, אולי אף שותפים למעגלי הלימוד השונים.

יש רגעים מרגשים לבני משפחה ואורחיהם בטקסי בר המצוה, אבל קשה להסביר עד כמה הערך המוסף גדול יותר בעת בר/בת מצוה של משפחות שמקפידות להשתתף בתפילות, מכירות את חברי הקהילה ואלה אותם, ואת הלחנים וכל הנלווה לכך. החום והתחושה של משפחה גדולה מלכד ומוסיף נופך משלו למאורע החשוב הזה.

אני מזמינה את כל המתחילים והמתחילות כעת בתהליך של רישום לחוג בני ובנות מצווה שעורכת הרָבָּה נטלי לסטרג'ר, להקדיש מזמנם, להשתתף בתפילות בימי שישי ובשבתות, לנצל את השנה הזו – שנת בר המצוה או בת המצוה כדי ממש ללמוד ולהכיר את מסורת עמנו. 
ברוכים תהיו, ושוב מזל טוב למשפחת סולטן!

Tסומן בתגיות: , ,
פורסם בקטגוריה טקסים, ניוזלטר 'קולנו', שמחות

כתיבת תגובה

כתובת הדוא"ל שלכם לא תפורסם. שדות נדרשים מסומנים *

*

לוח תפילות ואירועים
הירשמו לניוזלטר השבועי "קולנו"