פרידה משלמה דה הרטוך

כיצד ממשיכים החיים בלי שלמה דה הרטוך בכפר, בקהילת המנין המשפחתי, ב״פרלמנט״ שבמרכז, בביתו ובמשפחתו?! 

ליווינו אותו היום בדרכו האחרונה אל בית עולמו, המקום שהוא כל כך מזוהה עמו. קהל של אנשים עצובים, מכבדים ומאד שקטים; איש ואישה שקועים בכאב הפרידה מן האיש היקר הזה.  נדמו שיחות חולין והצבור כולו הצטרף לתפילת “קדיש” לעילוי נשמתו.  

ממקום של כאבי ילדותו בתקופת השואה, הבדידות במקומות המחבוא הרבים שדרכם הועבר בהולנד בתקופת הנאצים, יצא בארץ ישראל לדרך של עשייה, של תרומה למדינה ולחברה. ספור חייו, למי ששמע אותו היה תמיד דוגמא לאדם שלא נכנע לכאב ולעצב, ובחר בשמחת חיים, הומור ומעשים טובים. תמיד מצא את המילים הנכונות כדי להוסיף גוון מעלה חיוך לרגעים של רצינות. איש מאמין תוך כדי בקורת, משל היה לו הרבה מה לומר לרבונו של העולם. 

מאביו למד משמעותה של מצוות חסד של אמת ויישם אותה בבית העלמין בכפר במשך שנים רבות. רק בזמן האחרון כשכבר לא יכול היה לעמוד בכך פרש. באיזו מידה של עדינות נפש ידע לדאוג למלא משאלות לב האבלים בדרך בה הם רוצים להפרד מיקיריהם בטקס הקבורה. בהשראתו היה בית העלמין תמיד מקום של שתוף פעולה וכבוד הדדי בין חילונים, מסורתיים ואורתודוכסים, אשר לבטח ימשך גם בהיעדרו,  כל עוד יהיה לכפר בית עלמין משלו.   לא דבר פעוט כלל וכלל. 

חשוב להזכיר גם את עשייתו בזכרון השואה. הוא ארח קבוצות של מתנדבים בכפר וגם את חניכי תנועת הנוער המסורתי. ספר את ספורו וענה לשאלות בדרכו המכסה בהומור על דברים שהמח אינו יכול אף לתפוס. והם נשבו בקסמו ולעולם יזכרו.

תודה לך שלמה על כל אשר עשית למען הכלל. על טוב הלב, הנדיבות ועל כל אשר הבאת עמך לכולנו. נוח בשלום על משכבך איש יקר ואנו נשא את זכרונך עמנו  ונחסר אותך מאד מאד. 

יהא ברוך זכרך! 

אנו משתתפים בצערה של חברתנו ליאונה, ושל שוש ובני המשפחה.

אסתי

הודעת נוע”ם כפר ורדים

נוע”ם כפר ורדים מרכין ראשם על לכתו של שלמה היקר והאהוב.  איש יחיד ומיוחד מאד.

לפני כשנה נפגשו מדריכי נוע”ם בביתו של שלמה, ושמעו את סיפור השרדותו המיוחד. סיפורו יהיה נצור בליבנו לעד.

יהא זכרו ברוך!

דברי הספד של הרב אבי נוביס דויטש אל שלמה דה הרטוך שהלך לעולמו במוצאי שבת האחרון

עקביא בן מהללאל אומר לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקב”ה. שלמה אתה לא חיכית לסוף חייך כדי לנהל דין וחשבון עם הקב”ה , ונהגת עימו מנהג לוי יצחק מברדיטשב .
זכרת היטב את שנות הרעה , בהם האלקים שעליו גדלת לא עמד שם לצידך ולצד בני עמך , אך למרות זאת המשכת לנהל איתו דין וחשבון בכל יום מימי חייך. בחרת להתמסר לעם ישראל , לעשייה ולביטחון המדינה. ובמקביל המשכת לעסוק בעולם התובעני והמורכב של חברא קדישא וגמלת עם המתים ועם החיים חסד של אמת.
מידי שבת התייצבת ללימוד ותפילה, כמו אומר לקב”ה אני לא מוותר על הפגישה שלנו, אבל אני עדיין מחכה לתשובות שלך. בשבת בבוקר היית מצטרף וכמעט מוביל בשירת מי האיש, ונדמה לי שהיה בדברים אלו נר להתנהלותך. אבל המוקד היה מעט אחר, מי האיש החפץ חיים ואוהב ימים – “לראות טוב”.
נדמה שכל מי שפגש אותך, כל מי שהכיר אותך כבר ברגע זה מתגעגע לניצוץ של שובבות של מעט או הרבה הומור שהיה בו בחינת לראות טוב. להצליח לגבור על כל הייסורים הפיזיים ותלאות המסע הנפשי שלך ברגע של טוב של חום ושל חיוך. החיוך שלך מדבק , חיוך שקצת אמר אם לא נתנו לי להיות ילד פעם אז אני אמשיך להיות קצת מהילד הזה שנולד בהולנד כל חיי .
ובאמת שלמה כולנו צריכים ללמוד ממך, איך לשמור לעצמנו חיוך של ילדים , הנאה צרופה בלי סימני שאלה ממשובות קטנות , ובדיחות.
מעבר לזה תמיד היית עסוק בלזנוח את הרע ולסור ממנו ולעשות טוב. היית מוטרד מדברים שזיהית כרעים במדינה שלנו, ושאפת וקיוית למדינה ולאנשים שעושים טוב. היית מוטרד מיחסה של המדינה לפליטים – נושא שהיה קרוב ללבך במיוחד , ואיכשהו התגנב פעמים רבות ללימוד הבוקר שלנו, וגם ליחס שלה ושל רבניה לציבור הלא יהודי במדינת ישראל.
שלמה
אנחנו נפרדים ממך עכשיו, אבל חלק ממך יישאר בנו תמיד, חלק שמצליח לתת מענה גם לכאב גדול בחיוך ובהומור. ובנוסף חלק שלא מוותר לכאב , ויודע להתגבר ולהמשיך לעשות חסד – יהי זכרך ברוך.