על רבנות ופוליטיקה

[shashin type="photo" id="4605" size="medium" columns="1" order="user" position="right"]אחד הזיכרונות הפוליטיים הראשונים שלי, כבן למשפחתי הציונית דתית בירושלים, הוא מעורבתי במאבק נגד הנסיגה מסיני, אני מניח שהייתי אז כבן שמונה. לבשנו חולצות מתאימות וכפי הנראה גם חילקנו עלונים ומדבקות. אינני משוכנע שזה נעשה בעידוד הורי, אבל כך עשו כולם וגם האחים הגדולים שלי.

כשבגרתי הטריד אותי הזיכרון הזה תמיד, ועצמתו הלכה וגדלה כאשר קבעה ועידת בני עקיבא שרק מדריך המקבל עליו את המחויבות לארץ ישראל השלמה יכול להדריך, וכאשר האחיינים שלי דיווחו בפשטות על הסעות שיצאו מהסניף להפגנות כאלה ואחרות.

הניסיון ליצור מתאם ברור בין דתיות לעמדה מדינית מסוימת, הוא בעיני אחת הטעויות החמורות של הגורמים המובילים במנהיגות הרבנית של הציונות הדתית במיוחד אחרי 1967. ניתוח המציאות המדינית בה אנו חיים הוא מורכב וקשה, ותלוי בהרבה ספקולציות והשערות, ובאומדן לגבי דרכי התנהגותם של בני האדם. השפה הדתית תורמת לנו כמה מושגים לדיון שרק מחדדים את הקושי להכריע מהי התשובה הנכונה.

שלשה מן הבולטים שבהם הם:

  • המחויבות לחיי אדם ולהישרדותו של עם ישראל.
  • הערך המיוחד שיש לישיבתו של עם ישראל בארץ ישראל
  • החובה לתת זכויות ותנאים הוגנים גם ללא יהודי שגר בארץ ( הגר)

אין כל סיבה לחשוב שלרבנים יש מומחיות מיוחדת המאפשרת להם להכריע בין העקרונות הללו, כשבעצם ההכרעה באה מהדרך בה אומד האדם עצמו את המציאות ומבין את התנאים בהם אנו חיים.

השיטה הדמוקרטית מעודדת כל אדם לעשות אומדן זה בעצמו, ואם ברצונו גם להתיעץ וללמוד מאחרים וביניהם גם מומחים בתחום.

חווית העבר שלי מביאה לכך שאני כרב משתדל שלא להביע את עמדתי הפוליטית-מדינית, על אף שאני רואה את תפקידי כתפקיד מחנך, שאמור להרחיב את פריזמת ההסתכלות של מי שבוחר להקשיב לו.

הסבה היא שאיני רוצה ליצור מתאם בין עמדה פוליטית לעמדה דתית, וכי אני סבור שעמדתי הפוליטית היא אישית ואינה נובעת מן הידע היהודי שלי. בנוסף, ברצוני להציע את תפיסת עולמי למגוון רחב של אנשים שעמדותיהם המדיניות מגוונות, ואיני רוצה לגרום להם תחושת ריחוק.

זו בחירה קשה מכיוון שאני מאמין בחשיבותה של מדיניות הכנסת והממשלה בקביעת עתידנו , ומזהה מתאם בינה לבין יכולתנו לבנות כאן מדינה שראוי להתגאות בה. מסיבה זו אני סבור שלכל אחד מאיתנו חובה להצביע, ואף ראוי לו  לשתף אחרים בשיקולים שהובילו אותו להצבעה זו.

יחד עם זאת אני סבור שרבנים ובייחוד רבני קהילות או ראשי ישיבות צריכים להימנע מלהציע לקהל שומעיהם שם של מפלגה או עמדה מדינית ברורה.  שכן הם פוגעים בכך הן ביהדות, והן ביכולת ההשפעה שלהם.

Tסומן בתגיות: , , , ,
פורסם בקטגוריה ניוזלטר 'קולנו'

כתיבת תגובה

כתובת הדוא"ל שלכם לא תפורסם. שדות נדרשים מסומנים *

*

לוח תפילות ואירועים
הירשמו לניוזלטר השבועי "קולנו"