על “סוכת שלום” של המנין המשפחתי המסורתי

על “סוכת שלום” של המנין המשפחתי המסורתי

עדיין עומדים אנו במהלך החגים, רק אתמול חגגנו את החג הראשון של סוכות, ומחכים לנו עוד ימי “חול המועד” ובתוכם שלושה ימי פסטיבל “סוכת שלום”, שמחת תורה והקפות שניות “בבית בחורש”, ורק אז נוכל לומר בספוק שחגי תשרי התשע”ט עברו עלינו בשמחה ולברך על המוגמר.

סוכת שלום 

מפעל שהיה “ילד טיפוחיו” של הרב צבי ברגר,  רב הקהילה הקונסרבטיבית בכפר במשך 13 שנים, וקהילת המנין המשפחתי חוגגת אותו יחד עם הצבור הרחב, יהודים וערבים, מזה 18שנים.

תחילתו לאחר ההפגנות והאירועים הקשים שהיו בגליל והסכנה למרקם החיים המשותפים שבינינו לבין שכנינו מהמיעוט הערבי. מאז מדי שנה מתקיים הארוע פעם בגדול ופעם בפחות גדול, אך בכל זמן זהו מפגש של ילדים, נוער ומבוגרים משתי האוכלוסיות.

ברכות, שיח, רצון לחיות חיים פשוטים ולהראות שניתן ואפשר לעשות דברים יחד, לפתח את האיזור ולהיות “אור” לכל הישראלים מכל עדה ודת, ולהכריז שיש אפשרות לדו-קיום! שכולנו אנשים, שכל רצוננו לחיות ולעסוק בשלום ובשלווה בכל עיסוקינו.  כולנו אוהבים את משפחותינו, ילדינו והורינו, ותקוותנו שנוכל לעשות ולפעול עד כמה שאפשר על מנת להשיג זאת, לפחות באיזור הזה שבו חיי כולנו שזורים אלה באלה.

הפעילויות בימים אלה כללו וכוללות: שתוף פעולה פורה של תחרות שמ-מט (ילדים ומבוגרים) משני המגזרים, ללא כל הבדל מהיכן באו השחקנים.  

הופעות של ילדים נוער ומבוגרים:  רקדני דבקה מהנוער העובד והלומד בתרשיחא, קבוצת ילדות מפסוטה שהופיעה בריקוד מספר פעמים, היו הופעות של ילדים בנגינת סולו, בשנים ובשלושה, וגם הופעות של אמנים כמו ג’ורג’ סמעאן מגוש חלב, ולפני שנתים היתה הופעה מרגשת מאד של הזמרת הערביה מרים טוקאן, ששרה בעברית וערבית וגם הופעה לילדים של בדרן צעיר שנתקבל בשמחה רבה. אמנון גופר שמכיר ויודע את שכנינו סיפר מהספורים שאסף בשיטוטיו בגליל ומחבריו בני המיעוטים שבסביבה. קיבלנו פניו של מנהל בית החולים בנהריה ד”ר מסעד ברהום, כאשר הגיע לאזור. ד”ר ברהום הוא תושב הכפר שדיבר על חזון של רפואה טובה בגליל לטובת כל התושבים. התארחו בסוכה נציגי הרשויות המקומיות השכנות לרבי-שיח ומנהיגי הדת הדרוזים המוסלמים והנוצרים, ידוענים ואישי צבור מכל השכבות, וכן היה גם פאנל של נציגי מפלגות שונות לקראת הבחירות האחרונות לכנסת.

מעולם לא היה לאירועים אלה אופי פוליטי כלשהו. הכל נעשה באוירה חמה של ‘אושפיזין בסוכה” ומהו הזמן המתאים ביותר לכל אלה, אם לא חג הסוכות, שבו מארחים ומתארחים אחד בסוכתו של השני?!

במהלך השנים הכרנו אנשים מופלאים מקרב הצבור הערבי ודומני שהם גם זכו להכירנו, וכולנו אסירי תודה על ההזדמנות שניתנה לנו. גם חניכי נוע”ם זכו למפגשים עם בני נוער מבני השכנים, למרות קשיי השפה (הערבית לא שגורה בפינו והעברית אינה שגורה בפיהם), שמקשים על השיח. 

חבל מאד שיש מי שרוצה במתכוון לנסות ולהפוך את “סוכת השלום” שלנו למשהו פוליטי שבהחלט אינה כזו! 

התבטאויות שונות ברשתות החברתיות, גם אם נדמה למתבטאים שהם יודעים ומבינים, אינן יכולות להפוך את סוכת השלום שלנו לפוליטית, גם אם הזמננו את כל המועמדים לראשות המועצה לשיח פתוח שיערך ביום שישי בערב, בבית הכנסת שלנו, שבו נשמרת השבת כהלכתה, וגם חוקי הכשרות, לאחר תפילות קבלת השבת וארוחה קהילתית משפחתית. כולם מוזמנים, תושבים ובני משפחותיהם וכל מי שמעוניין לשמוע. 

בברכת מועדים לשמחה, ופגישות נעימות ומעוררות ב”סוכת השלום”!

אסתי – עורכת “קולנו” 

25 בספטמבר 2018