נושא דת ומדינה בקשר עם הבחירות הקרובות

[shashin type=”photo” id=”4605″ size=”medium” columns=”1″ order=”user” position=”right”]”סדר היום” של הבחירות הקרובות מאופיין באסטרטגיה שיווקית. כל אחת מהמפלגות והיועצים האסטרטגים שלה מכוונים לכך שהוא יעסוק בנושאים שיגרמו לציבור להצביע בשבילה. זו שרוצה שסדר היום יהיה חברתי כלכלי, וזו שמעדיפה שיהיה בטחוני או בטחוני מדיני.

בכל מקרה באמצעות תהלי זה אנו נחשפים לאחד הדברים המרתקים בהתנהגות האנושית שאינה  רציונאלית כלל. כהנמן וטברסקי קיבלו פרס נובל על מחקרם בתחום זה, וספריו הפופולאריים של דן אריאלי מדגישים את העניין. איננו נוהגים ומצביעים אך ורק על פי שיקול רציונלי. יש גורמים אחרים המשפיעים ומעצבים את סדר היום וההחלטות שלנו, ולהם תפקיד מרכזי בהכרעה של כל אחד מאיתנו , למי ולמה להצביע.

קהילת המנין המשפחתי המסורתי” אינה מציגה עמדה פוליטית, אבל חשוב לנו לשים על סדר היום הציבורי נושא שהוא חשוב מאד בעינינו ונוגע לדיון על דת ומדינה.

יחד עם ארגון “על משמר הכנסת” והתנועה המסורתית, יזמנו פאנל מחוקקים כדי לדון בענין זה. מחוקקים מכל הקשת הפוליטית והמפלגות השונות הוזמנו לקחת חלק בפאנל זה. עד כה אשרו את השתתפותם שלשה אישים שיש להם סיכויים רבים להיות חלק מבית המחוקקים בקדנציה הבאה: יואב קיש ( ליכוד), עליזה לביא (יש עתיד) וקסניה סבטלובה (המחנה הציוני) , אני מקווה כי מועמדים נוספים יצטרפו אליהם.

נושאים של דת ומדינה, על פי דעתי, צריכים להיות חלק מסדר היום הציבורי.  הציבור ונציגיו הם אלה שעליהם להחליט איזה מימון ציבורי ינתן לענינים דתיים , ולדאוג שהמנהלים אותם יעשו זאת באופן שמייצג את כל שולחיו.

בין כל השאלות העוסקות ביחסים שבין גיור לאזרחות, בתי  דין שונים לגיור מהו מעמדם וסמכותם,. תקצוב של לימוד תורה ומהם הקריטריונים לקבלת התקציבים וכיוצא בזאת.

כפר ורדים הוא דוגמא מרתקת של ישוב ללא מועצה דתית, בו שירותים מסוימים ניתנים על ידי מועצות דתיות שכנות ואחרים על ידי מתנדבים ועמותות מתנדבות. במקרים מסוימים יצר מודל זה פתרונות קשובים לקהילה ומצמצמי קונפליקט, ומאידך כפר ורדים חקוק בתודעה הציבורית כמקום שיש בו מאבקים בין דתיים לחילוניים, כולל זה שהגיע לבג”ץ.

אני מקווה כי ביום שלישי יצליחו הפנליסטים  לחדד את המושגים, ולברר את היחס שבין זהותה של מדינת ישראל בהקשרים אלו, למעמדן של זכויות הפרט, ואת היחס שבין דמוקרטיה והסכמים קואליציוניים למדיניות הוגנת ושוויונית.